לתת הזדמנות

למען האמת, לא רציתי להתגייס לחיל השריון. תפקיד החלומות שלי היה בכלל שוטר במשמר הגבול. רציתי לקחת על עצמי תפקיד משמעותי וכל מה ששמעתי על חיל השריון היה רק סטיגמות רעות. באתי בראש שלילי ופחדתי להתגייס לתפקיד.

ביום הגיוס, אחרי שנפרדתי מהמשפחה, הגעתי לשרשרת החיול וסירבתי בתוקף לעלות לאוטובוס. כמו כל מי שמסרב, נשפטתי. אחרי לילה בכלא, החלטתי שאולי כדאי בכל זאת לתת לתפקיד הזדמנות. יום למחרת באותה השעה, כבר הייתי על אוטובוס לכיוון בסיס שיזפון והצטרפתי לטירונות מעט באיחור. גיליתי שבשגרה, אנחנו מבצעים פעילות ביטחון שוטף וחוזרים עם הנשק הביתה, בדיוק כמו כל שאר חטיבות החי"ר.

אני חייב להודות שבטירונות היה לא קל. לקח לי זמן להתרגל למשמעת הצבאית ולא פעם היה גם מאוד אינטנסיבי מבחינה פיזית. היה קשה בכל יום ראשון אחרי סוף שבוע בו הייתי בבית לחזור לבסיס. מי שעזר לי להחזיק מעמד בכל התקופה הזו הם החברים בגדוד. הדבר הכי טוב בחיל הזה הוא האנשים - הכרתי בפלוגה אנשים מדהימים ותחושת ה"ביחד" שלנו השאירה אותי חזק לאורך כל הדרך.

גיליתי חיל אחר לגמרי

הטירונות ארכה בסך הכל 4 חודשים. למדנו שדאות, איך לתפעל נשק והתמקצענו בטנקים הכי טוב שרק אפשר. גיליתי חיל אחר לגמרי ממה שחשבתי, והיום החלום שלי הוא להיות קצין שריון. כרגע אני נמצא בקורס מפקדי טנקים (מט"קים), לומד על פיקוד ועל הסנכרון בין כל תפקידי הטנקיסט. אחרי הקורס אני אפקד על טירונים בשיזפון או על לוחמים שתופסים קו באחת הגזרות.

יש בחיל השריון המון תפקידים ואנשים זהב, אנשים איכותיים שאפשר להתחבר אליהם ולסמוך עליהם. בכלל, יש כאן הרגשה של בית

הגעתי לגיוס בגישה שלילית והיום אני מתחרט על זה. אל תהיו מקובעים ואל תקשיבו לשום סטיגמה, לא הכל נכון, צריך לקחת הכל בפרופורציות. יש בחיל השריון המון תפקידים ואנשים זהב, אנשים איכותיים שאפשר להתחבר אליהם ולסמוך עליהם. האמת שבכלל, יש כאן הרגשה של בית. אני מציע לכם לא לעשות את הטעות שעשיתי ולבוא עם ראש פתוח, אתם עוד עלולים להפסיד את תפקיד חייכם.