חובת התייצבות לרישום

לפי החוק, כל מיועד לשירות ביטחון, גבר או אישה, השוהה דרך קבע בחו"ל בכל מעמד שהוא, יחויב להתייצב בקונסוליה הקרובה למקום מגוריו (מדובר על מקום מגוריו הנוכחי, לא בישראל), עם הגיעו לגיל 16.04, לשם רישום כנדרש בחוק השירות והביטחון.

אם שהיתם באותו זמן בישראל, יש להתייצב בלשכת הגיוס האזורית הקרובה ביותר למקום שהייתכם.

בני מהגרים

מיהו בן מהגרים?

בן מהגרים הוא אזרח ישראלי, שנולד בחו"ל או עזב את ישראל למטרת הגירה בליווי הוריו טרם הגעתו לגיל 16. יש לשים לב כי:

• אם אחד ההורים חי בארץ, על המלש"ב להוכיח כי נמצא בחזקת ההורה השוהה בחו"ל.
• אם שני ההורים חיים בארץ, המלש"ב לא יוכר כבן מהגרים.
• מלש"ב שאינו זכאי למעמד בן מהגרים יהיה רשאי להגיש בקשת לדחיית גיוס לשם סיום לימודים תיכוניים בחו"ל. 
• מלש"ב שלא מוכר כבן מהגרים, אינו זכאי לדחיית התייצבות - וחייב לחזור לארץ.

משכי הביקור בארץ כבן מהגרים

בן מהגרים לא יאבד את מעמדו בביקוריו בארץ בתנאי שמשך הביקורים לא יעלה על 120 יום במצטבר בכל שנה קלאנדרית, למעט ביקור חד פעמי המכונה "שנה שהייה".  שנת שהייה הינה למעשה ביקור חד פעמי לתקופה רצופה הנמשכת בין 121 ימים ל-365 ימים מיום הכניסה לישראל. שנת השהייה מותנת בכך שבן המהגרים שהה בחו"ל 60 ימים לפני הביקור בארץ וכן מחויב לשהות 60 ימים נוספים בחו"ל לאחריו. אם בן המהגרים מגיע לביקור קצר, יהיה עליו לחזור לחו"ל לפחות ל-60 ימים כדי שהביקור לא יחשב כניצול של שנת השהייה. אם הוא רוצה לחזור ולבקר, הוא יוכל לעשות זאת רק מהשנה הקלנדרית הבאה. 

שימו לב, הוריו של בן המהגרים רשאיים לשהות בארץ עד 180 יום במצטבר בשנה קלדרית. במידה ויחרגו מעל למספר זה, יאבד בן המהגרים את מעמדו. ביקור ההורים מותנה בשהייה בארץ מוצאם 60 ימים לפני ההגעה לארץ ו-60 ימים לאחר מכן.

העברת מרכז חיים:

1. שהייה של מעל 120 ימים בשנה קלנדארית בארץ או בין 2 שנים קלנדאריות (אם השהייה בארץ חוצה בין השנה האחת לשנייה, יהיה עליו לצאת ל- 60 ימים בחו"ל אחרי השהות לפני ששב לנצל את 120 הימים המותרים בשנה הבאה).
2. הוריו לא ניצלו מעל 180 ימים בכל שנה קלנדארית או בין 2 שנים קלנדאריות (אם השהייה בארץ חוצה בין השנה האחת לשנייה, יהיה על ההוראה לצאת ל- 60 ימים בחו"ל אחרי השהות לפני ששב לנצל את 180 הימים המותרים בשנה הבאה).
3. במידה שההורים גרושים, על המלש"ב להציג מסמך חזקה רשמי. רק במידה שיגיעו מסמכים תקינים בשפה העברית/אנגלית, יהיה יכול המלש"ב להיות מוכר כבן מהגרים בחזקת אחד מהוריו - בתנאי שהמלש"ב אכן נמצא בחזקת אחד ההורים, וההורה השני חורג מתנאי המעמד הכתובים בכתבה זו.
4. גיל תלות המלש"ב בהוריו הוא גיל 21, אבל אם המלש"ב עזב את הארץ לפני גיל 13 עם הוריו - גיל תלות הוריו יהיה 18.
5. על המלש"ב לשמור על התנאים המפורטים עד הגיל המזכה בפטור. במידה שהמלש"ב יחרוג מתנאי המעמד המפורטים, המלש"ב יהיה מוגדר כשוהה בחו"ל שלא ברשות. במידה שהמלש"ב ישהה בארץ, יזומן להסדרת מעמדו בלשכת הגיוס.

שימו לב:

בן מהגרים רשאי להתייצב בלשכת הגיוס לביצוע הליכי צו ראשון. במידה שיתחרט ולא ירצה להתגייס, וירצה לחזור לחו"ל, יאושר לו לחזור למעמד 'בן מהגרים' כל עוד שמר על משכי השהייה המותרים שפורטו.

על מלש"ב החורג ממשכי השהייה המותרים שפורטו, תחל חובת גיוס.

גיוס בני מהגרים

משך השירות הסדיר לנשים וגברים שהגיעו לישראל החל מה-1.6.2020:

• נשים נשואות אינן מחוייבות בגיוס.
• נשים וגברים בני 28 ומעלה שיבקשו להתנדב - בקשתם תיבחן פרטנית.

משך השירות הסדיר לנשים שהגיעו לישראל לאחר חודש מאי 2015 עד ה-31.5.2020:

• נשים בנות 28 ומעלה שיבקשו להתנדב - בקשתן תיבחן פרטנית.
• נשים נשואות- פטורות משירות.
• נשים בעלות ילד אחד לפחות- פטורות משירות.

משך השירות הסדיר לגברים שהגיעו לישראל לאחר חודש מאי 2015 עד ה-31.5.2020 (למעט רופאים/רופאי שיניים):

• גברים בני 28 ומעלה שיבקשו להתנדב - בקשתם תיבחן פרטנית.
• גברים בעלי ילד אחד לפחות ובעלי גיל הגעה גדול מ-18 - פטורים משירות.
  
  משך השירות הסדיר לנשים שהגיעו לישראל עד מאי 2015 (למעט רופאים/רופאי שיניים):

• אישה נשואה- פטורה משירות. 
• נשים בנות 21 ומעלה שיבקשו להתנדב - בקשתן תיבחן פרטנית.

משך השירות הסדיר לגברים שהגיעו לישראל עד מאי 2015 (למעט רופאים/רופאי שיניים)

• גברים נשואים בעלי ילד אחד לפחות - פטורים משירות.
• גברים בני 30 ומעלה - פטורים משירות.
• *מאגר = לא יתגייסו אך מהווים פוטנציאל לגיוס בחירום

- לתשומת לבכם כי גיל ההגעה לישראל נקבע לפי מועד ההגעה לישראל.
מועד ההגעה נקבע לאחר שהייה בארץ של מעל 120 ימים בשנה קלנדרית.
כמו כן, שהייה של מעל 120 ימים הנפרסת על פני שנתיים קלנדריות, כלומר שהייה ממושכת אשר חוצה שנה, נספרת אף היא כמועד הגעה.
שימו לב - כל מי שמועד הגעתו לארץ הוא לפני גיל 22, חייב בגיוס.

לימודים תיכוניים בארץ

בן מהגרים לא יאבד את מעמדו בלימודים תיכוניים בישראל רק בקיום התנאים הבאים:

• הוריו שוהים בחו"ל והיגר עימם טרם מלאו לו 13 שנים.
• לא נכח בארץ מעבר לשנתיים במסגרת של לימודים תיכוניים.
• ניתן ללמוד במסגרת תיכונית/ישיבה תיכונית למשך שנתיים בלבד ברצף (י'-יא או יא-יב)
• צירוף מסמך לימודים רשמי עם תאריכי התחלה וסיום לימודים.
• ניתן להגיע כ-60 ימים טרם תחילת הלימודים ועליו לעזוב עד ה-1 בספטמבר של שנת הלימודים הבאה.
• בן מהגרים אשר ניצל את זכאותו ללימודי תיכון בארץ יהיה תלוי במשכי הוריו הוריו עד גיל 21
• סיום תקופת לימודים תיחשב לאחר שהייה של 60 ימים בחו"ל. לכן במידה והמלש"ב ישהה במהלך תקופת לימודיו לתקופה רצופה של 60 ימים ומעלה יוגדר כמי שבחר לסיים את לימודיו.

שימו לב כי במקרה של לימודים תיכוניים בארץ, הדבר נחשב כניצול שנת שהייה.

לימודים אקדמאים או לימודים בישיבה גבוהה בארץ

בן מהגרים יכול ללמוד לימודים אקדמיים בארץ מבלי לאבד את מעמדו על פי שנות התקן לתואר כולל עד שנה אחת של מכינה אם יידרש, ולא יותר מ- 4 שנים סה"כ, בהתאם לתנאים הבאים:

• אם הוריו שוהים בחו"ל.
• התחיל לימודים בגיל 17 לפחות.
• אם הינו בן מהגרים שנולד בחו"ל ולא העביר מרכז חיים ארצה עד לתחילת הלימודים או עזב את הארץ עם הוריו טרם מלאו לו 10 שנים.
• מרכז חייו בחו"ל ולא ניצל "שנת שהייה", אלא אם היה במסגרת תכנית "מסע" של משרד העלייה והקליטה.
• אם התקבל למוסד המוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה או משרד הביטחון.
• יש לשלוח למיטב מסמך מטעם המוסד האקדמאי עם תאריכי התחלה וסיום מדויקים של הלימודים.
• עד 4 שנים לתואר אקדמאי אחד (ראשון או שני) או 4 שנות לימוד בישיבה בארץ.
• בן מהגרים אשר ניצל את זכאותו ללימודם גבוהים/ישיבה בארץ יהיה תלוי בהוריו עד גיל 21.
• סיום תקופת לימודים תיחשב לאחר שהייה של 60 ימים בחו"ל. לכן במידה והמלש"ב ישהה במהלך תקופת לימודיו לתקופה רצופה של 60 ימים ומעלה יוגדר כמי שבחר לסיים את לימודיו.

בכל מקרה, בן מהגרים נדרש לשהות שנתיים בחו"ל ולשמור על משכי השהייה המותרים שפורטו, ממועד סיום ניצול שנת השהייה או לימודים בארץ.

 שימו לב כי במקרה של לימודים גבוהים/ישיבה בארץ, הדבר נחשב כניצול שנת שהייה.

שירות מקוצר (תואם מח"ל)

בן מהגרים שנולד בחו"ל או היגר עם הוריו עד גיל 10 יכול להתנדב לשירות מקוצר של 18 חודשים. אם יישאר בארץ או יעזוב ואז יחזור תוך פחות משנתיים מתום שירותו, יחויב בן המהגרים בהשלמת שירות סדיר מלא.

בני שליחים

מיהו בן שליחים?

בן שליחים מוגדר כמיועד לשירות ביטחון השוהה בחו"ל עם הוריו או אחד מהם (במידה והוא נמצא בחזקתו), כאשר אחד מהם מייצג גוף ישראלי - ממשלתי בלבד.

יש לשים לב לדגשים הבאים:

• אם המלש"ב (בן שליחים) חי עם הוריו בחו"ל למטרת שליחות - תתאפשר לו דחיית גיוס עד לגיל 20 או תום השליחות- המוקדם מביניהם.
• אם הוריו של המלש"ב שוהים בארץ, בעוד הוא נשאר בחו"ל, התייצבותו תידחה עד לסיום לימודיו התיכוניים.
• יש צורך בהוכחה על מרכז חיים בחו"ל מצד המלש"ב ומשפחתו.
• חל איסור על המלש"ב ללמוד במסגרת על-תיכונית (אקדמית) בחו"ל.

על מנת להסדיר את מעמדו הצבאי, על מלש"ב השוהה בחו"ל לפנות אל תא חו"ל שבמדור תכנון ומיצוי שביחידת מיטב באמצעות הקונסוליה הישראלית הקרובה למקום מגוריו, או לפנות ללשכת הגיוס הקרובה למקום שהייתו, באם נמצא בארץ.

מהגר

מלש"ב יליד חו"ל, אשר ביצע עלייה אחרי גיל 16 והשיב את מרכז חייו לחו"ל בתוך שנתיים ממועד הגעתו.

1. מהגר זכאי לדחיית גיוס כל עוד מרכז חייו נשאר בחו"ל.
2. מהגר זכאי לביקורים של עד 120 יום בכל שנה קלנדארית.
3. מהגר לא זכאי לניצול שנת שהייה או לימודים בארץ.

דחיית גיוס עד תום לימודי תיכון

 מלש"ב אשר לא זכאי לאף מעמד המוצג מעלה, אך מעוניין בדחיית גיוס עד תום לימודיו בתיכון בחו"ל, יוכל להגיש בקשה שתיבחן בהתאם לתנאים הבאים:

• על המלש"ב לבצע הליכי צו ראשון טרם עזיבתו לחו"ל.
• צירוף מסמכי לימודים רשמיים ממוסד הלימודים בשפה העברית/אנגלית בלבד, עם תאריכי התחלה וסיום מדויקים.
• על המלש"ב לשהות בתקופה זו בחו"ל ולא להעביר את מרכז חייו ארצה.
• בתום תקופת לימודיו, על המלש"ב להגיע לגיוס - גם אם הוריו ימשיכו לשהות בחו"ל. במידה שלא ישוב כנדרש, יוגדר כמי ששוהה בחו"ל שלא ברשות.

שימו לב:

לאורך כל תקופת דחיית הגיוס, יוכלו לפנות באמצעות מוקד מיטב/נציגת מיטב באירופה (צרפת-פריז)/נציגת מיטב בארה"ב (ניו-יורק) ולבקש לתאם הליכי גיוס ומיונים בהתאם לחופשותיהם בארץ.