גם החייל הותיק ביותר היה פעם מלש"ב עם חששות, פחדים וחוסר ודאות לקראת הגיוס.טבעי לחלוטין לחשוב על הטירונות כתקופה מאתגרת, לחשוש מהשינוי החד בשגרה ולתהות איך תשתלבו במסגרת החדשה.

בשביל להפיג מעט את חוסר הוודאות, במהלך השנה מתקיימים אירועי "צה"ל ברשות" בערים השונות - בהם תוכלו לפגוש נציגי מיטב, להתרשם ממיצגי חילות, הרצאות, ולקבל מידע חיוני שיעזור לכם להגיע מוכנים יותר ליום הגיוס.

הגענו לאירוע בנתניה, כדי לשמוע ממלש"בים מהם הדברים שהכי מטרידים אותם לקראת  היום הגדול. בהמשך, פגשנו חיילים במיצגי החילות, שבדיוק כמוכם עמדו פעם בנקודה הזו,
כמלש"בים – והיום הם כבר בצד השני. הם סיפרו איך התמודדו עם אותם פחדים, מה עזר להם להסתגל למסגרת הצבאית, ואילו עצות הם היו נותנים לעצמם ביום הגיוס.

"אני מפחדת להגיע למקום חדש ולא להתחבר לאנשים שאיתי

על החשש הזה ענו לוחמי כפיר פה אחד: "בסופו של דבר, כשעוברים יחד אתגרים בשטח, פשוט אין סיכוי שלא תתחברו. החוויה מגבשת, ואף אחד לא נשאר לבד".

סמ“ר י‘, פרמדיק, הוסיף: "האנשים שאתה פוגש בצבא הופכים לחברים לכל החיים. תמיד תמצאו מכנה משותף עם מי שסביבכם. החוויות שתחוו יחד יחברו ביניכם. תנו לזה זמן, זה יקרה".

נועה, לוחמת חילוץ והצלה, סיכמה: "הפחד הזה קיים בכל מסגרת חדשה, אבל אני יכולה להגיד חד משמעית – אין דבר כזה להישאר לבד. אתה מוקף בכל כך הרבה אנשים, בטוח תתחבר לחלק מהם, ולחלק אולי פחות – וזה לגמרי בסדר. הצבא הוא בדיוק המקום להתחבר לאנשים שבחיים לא חשבת שתכיר"

"אני לחוץ שאקבל תפקיד שלא אהיה מרוצה ממנו"

זה אחד הפחדים הנפוצים ביותר בקרב המלש"בים. נועה, לוחמת בחטיבת החילוץ, שיתפה מניסיונה: "הצבא זו מערכת שאנחנו לא באמת מכירים עד הרגע שאנחנו נכנסים אליה. אבל ברגע שזה קורה, מגלים דברים חדשים – ואפילו יכולים ליהנות ממשהו שלא דמיינו שנהנה ממנו. בסוף, איפה שלא תמצאו את עצמכם – תגלו את הדברים הטובים שבמקום".

היא מוסיפה: "צה“ל משבץ מלש“בים לפי הצורך, ולרוב יש לזה סיבה. כנראה שאיפה שתהיו – שם אתם באמת צריכים להיות".

בניה, מ“כ טירונים בבא“ח כפיר, מחזק את דבריה: "כל תפקיד בצבא הוא משמעותי. השאלה האמיתית היא איך אתה מתייחס אליו. אם תבין את החשיבות של מה שאתה עושה, תוכל להשפיע – לא משנה באיזה תפקיד תהיה".

"אני מתגייס לתפקיד קרבי וחושש שאני לא מספיק בכושר"

זה טבעי לחשוב שתפקיד קרבי דורש כושר שיא כבר מההתחלה, אבל האמת היא שזה לא בדיוק כך. נועה, לוחמת במהלך אימון מתקדם, מתוודה בכנות ומנפצת את הסטיגמה: ”אני יכולה להעיד על עצמי – בחיים לא התאמנתי בבית, אף פעם לא הצלחתי להתמיד. מתוך כל השאלות שעלו כאן, זה היה הפחד הכי גדול שלי. במיוחד כשהתגייסתי ללוחמה ופחדתי שלא אצליח לעמוד ברף.

ליאל, לוחמת בסיירת מג“ב, מגיבה לחששות: ”חשוב לדעת שהכול מתחיל מאפס. הצבא בונה את הכושר בהדרגה עם סרגל מאמצים שמתחיל ברמה נמוכה, מתוך הבנה שכל חייל מגיע מנקודת פתיחה שונה. לכן, לאט לאט עולים ברמה – ובסוף המפקדים דואגים שכל חייל יעבור את הרף הפיזי הנדרש".

"בבית ספר התקשיתי לעמוד במסגרת, אני מפחד שלא אעמוד במשמעת הצבאית"

המעבר מבית הספר למשמעת הצבאית באמת חד ועלול להיות מאתגר, אבל חיילים רבים הצליחו להסתגל – גם אלה שהתקשו במיוחד. סמ“ר י‘, פרמדיק ומפקד קורס פרמדיקים, מספר שגם הוא התמודד עם האתגר: ”תמיד היה לי קשה עם משמעת, אבל הצבא חייב לפעול לפי חוקים וסדר כדי לתפקד כמו שצריך. בסופו של דבר, כולם מסתגלים – גם מי שהכי מתקשה בהתחלה, לומד להסתדר עם המסגרת ולהפוך לחלק ממנה".

 מנקודת מבטו כמפקד, הוא מוסיף: ”חשוב להבין שכל מפקד רוצה בטובת החיילים שלו – הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית. המטרה שלנו היא להכשיר חיילים שיוכלו להצליח בתפקיד שלהם. אז גם אם לפעמים המפקדים נראים קשוחים, זה רק כי הם רוצים שתהיו הכי טובים במה שאתם עושים".

אני מאוד קשור למשפחה ולחברים שלי, איך אתמודד עם הגעגוע?"

בין אם תשרתו ביומיות או בבסיס סגור, תקופת הטירונות בדרך כלל מעוררת תחושות חזקות של געגוע, נועה סיפרה על ההתמודדות שלה עם התחושות: "כל חייל מתמודד עם זה. לא אשקר, ההתחלה קשה אבל בגלל שחלק גדול מהצבא זה החברים שאיתך, אז אתה לא לבד. השגרה היא מאוד עמוסה אז אין באמת זמן בכלל לחשוב על הבית, יש דברים כל כך מעניינים שהראש שלך בכלל לא שם".

 

 אז נכון, השירות הצבאי מעלה לא מעט תהיות וחששות, אבל חשוב לזכור שלא מעט אנשים התמודדו עם אותם דברים לפניכם, והמון יעברו את אותם הדברים גם אחריכם. לדבר עם מישהו שכבר התמודד עם הקשיים האלו, יכול להקל ולהרגיע את החששות ולהפוך את הגיוס לקצת יותר פשוט.