מפוצצים מיתוסים

בשנים האחרונות שמים בצה"ל דגש מרבי על האישיות, האופי והחוזק המנטלי של הקצינים במערכים השונים. בהתאם, משקל רב יותר ניתן לנושאים אלו במהלך המבדקים לקצונה. "אנחנו משתדלים לתת מקום לכמה שיותר מבחנים שנמצא להם תוקף ולהוריד כאלו שלא הוכח קשר בין הצלחה בהם לבין התפקוד כקצין", מספר רס"ן פוגל . "למשל, מבחן שכולל סימולציות מחיי היום יום של המפקד והתמודדות עם דילמות חיוני ומלמד אותנו הרבה יותר מאשר המבחן השחוק של לצייר עץ ולבחון כמה ארוכים השורשים או כמה עבה הגזע. המבחן הספציפי הזה, אגב, הוצא מהמיונים כבר לפני עשור, אז אין מה להתכונן אליו", הוא מוסיף.

אז בואו ננפץ כמה מיתוסים: אם לא תעברו את המבדקים לקצונה זה כנראה לא יהיה בגלל שבמשימת הכתיבה בחרתם בסיפור קצת עצוב. הפסיכולוגים, למרבה ההפתעה, לא מחפשים סיפור דביק עם מוסר השכל מובלט באופן מוגזם. "ככל שהמבחן מוכר יותר ויש יותר מידע ענייני ומדויק בקשר אליו באינטרנט העבודה שלנו הופכת לקשה יותר. אני, כמערכת, רוצה להכיר את האופי האמיתי של הנבחנים ולא את מה שאמרו להם להיות", מסביר רס"ן פוגל.

"אנחנו לא רוצים קצינים שמסתירים את המחשבות והדעות האמיתות שלהם. ואומנם, לכל מטבע יש שני צדדים ולפעמים דווקא העובדה שהמועמד התכונן מראש למבחן מראה על רצינות, על מחויבות ועל יכולת לדלות מידע", הוא מדגיש ומוסיף עצה: "צריך לאזן בין הדברים - לחקור וללמוד, אבל גם להיות אתם עצמכם".

ראיון עם פסיכולוג

ל-12 הפסיכולוגים שבמדור מבד"ק יש עבודה לא פשוטה. עליהם לזהות מבין אלפי המועמדים את אלו שחזקים מספיק מבחינה מנטאלית וקוגניטיבית על מנת לפקד על חיילים. "אנחנו מנסים לבדוק את הרבדים העמוקים ביותר בנפש האדם - מה מניע אותך, כמה כוחות יש לך, מהם הגבולות שלך ומה יכול לשבור אותך", מסביר רס"ן פוגל.

"לשם כך אנחנו מתחילים בהערכה קלינית, שבשפה פשוטה זה אומר שאנחנו בוחנים האם להטיל וטו על יציאת המועמד לקורס קצינים או לא. אנחנו בודקים שלושה צירי סיכון: האם האדם מסוכן לעצמו, מסוכן לסביבה ומסוכן למערכת", הוא מפרט.

בממוצע, על 8% מכלל הנבחנים מטיל פסיכולוג וטו. לדבריו של רס"ן פוגל, המקרים בהם אדם שמסוכן לעצמו מגיע עד לשלב הזה במיונים אינם רבים, אך הם קיימים. "במצב כזה נטיל וטו על המשך מיוניו ונשלח אותו לעזרה. רוב האנשים נופלים על כך שהם מסוכנים למערכת, כלומר על כך שהפסיכולוג מצא את רמת הערכיות והיושרה של אותם אנשים כלא תואמת באופן קיצוני את דרישות הצבא", הוא מגלה. "וטו הוא תקופתי ובדרך כלל נמשך חמישה חודשים ובמקרים חריגים יותר יכול להימשך גם שנה או שנתיים. מועמד שקיבל וטו ימתין את פרק הזמן שהוקצב לו, יידרש לעבוד על הדברים הבעייתיים ואז יוכל לחזור להיבדק בשנית".

הווטו, למען ההגינות, נקבע על ידי שני פסיכולוגים לפחות, ולחייל יש את הזכות לערער על ההחלטה ולקבל משוב מאלו שבדקו אותו. "לפעמים לא פשוט לקבל תשובה שלילית ולדעת שזה נקבע על ידי פסיכולוג", מסביר הרמ"ד. "אנשים נוטים לחשוב שזה אומר עליהם שהם לא שפויים או לא בסדר, לכן חשוב שכל חייל שקיבל תשובה שלילית יבוא לשמוע מה הסיבה בגינה הוא לא עבר. צריך להבין שזה שלא עברת את המיון הפסיכולוגי לא אומר עלייך שאתה בן אדם פחות טוב או פחות מוצלח".

מיתוס נוסף שחשוב לרס"ן פוגל לנפץ הוא הפחד להודות שטופלת אצל פסיכולוג או פסיכיאטר בעבר או בהווה. אם טופלתם בעבר אצל קצין בריאות הנפש (קב"ן), במרכז מהו"ת או בכל מכון או קליניקה פרטית אחרת- אתם ממש לא פסולי קצונה: "לפעמים העובדה שבן אדם זיהה אצל עצמו קושי והלך לטפל בו יכולה לבוא כנקודת זכות לנבחן. צעד כזה מרמז על כוחות נפשיים גדולים, על אחריות, על רצון לפתור בעיות ועל בגרות - תכונות שאנחנו מחפשים אצל הקצינים שלנו. למרות זאת, כל מקרה הוא לגופו. זה מאוד תלוי באיזה שלב אתה בתהליך פתרון הבעיה ולפעמים נעדיף להמתין מעט ולתת לזמן לעשות את שלו".

הערכה תעסוקתית

השלב האחרון בסדרת המבד"קים הוא הערכה תעסוקתית, כלומר מבחן שמטרתו לבדוק את התאמת המועמד למערכת הצבאית. על פי הנתונים, 3 מכל 4 חיילים קרביים שהגיעו לשלב ההערכה התעסוקתית יעברו אותו ו-1 מכל 2 חיילים עורפיים יסיים אותו בהצלחה. "אם עברתם את כל השלבים הללו, החיל אליו אתם משתייכים יצטרך לאשר סופית את היציאה לקצונה לפי מספר התקנים, המקומות והתפקידים הפנויים באותו הזמן", מסביר רס"ן פוגל. "אין ספק שמדובר בהליך מיון קפדני ולא קצר, אבל בסופו של דבר חשוב לשמור בשורות צה"ל את החיילים המתאימים ביותר שהמסגרת הצבאית תתרום להם והם יידעו איך לתרום לה בחזרה".