פעם צנחן – תמיד צנחן

הפעם האחרונה והיחידה בה צנחו חיילי חטיבת הצנחנים בזמן עימות צבאי הייתה במהלך מבצע קדש, בשנת 1956. מאז לחמו הצנחנים כלוחמי חי"ר בשטח והמשיכו לצנוח רק בזמן אימונים.

הצניחה המבצעית אומנם לא נדרשה במהלך כל השנים, אך צה"ל ממשיך לאמן את חיילי החטיבה, שהינה החטיבה המוצנחת היחידה בו, ליכולת המאפשרת לכוח לחדור לשטח אויב דרך האוויר כשאין גישה מהיבשה. יכולת זו חשובה ביותר, שכן אין לדעת מתי יזדקק לה צה"ל.

אלוף ההפלות

אחד מממדי הלחימה בצה"ל הינו המרחב האווירי. לרוב, מתבצעות תקיפות אוויריות על מטרות, אך סוג נוסף של לחימה ברקיע הוא קרבות אוויר. בקרבות אלו נלחמים מטוסים ומסוקים זה מול זה במטרה ליירט את כלי הטיס של האויב. טייס המצליח להפיל 5 מטוסים עוינים או יותר זוכה לכינוי "אלוף הפלות", שמקורו עם התפתחות התעופה הצבאית במלחמת העולם הראשונה. אלופי ההפלות זכו לתהילה רבה במדינתם וכך גם בארץ.

הפעם האחרונה בה התבצע יירוט של חיל האוויר בקרב אווירי היה בשנות ה-80. במשך השנים הצליחו הטייסים בחיל להפיל 687 מטוסי אויב, מספר בלתי מבוטל שהקנה לצה"ל כבוד רב בעיניי הצבאות הזרים. אל"ם גיורא אבן הינו אלוף ההפלות המוצלח ביותר מבין 39 האנשים שקיבלו את התואר. אל"ם אבן הצליח ליירט 17 מטוסים ב-3 מלחמות.

קרב ברשת

כלי הנשק החדיש והאחרון בצה"ל הוא לא אחר מאשר המקלדת. המרחב הקיברנטי והסייבר ספייס הם מרחבים מופשטים הכוללים בתוכם את כלל תחום התקשורת והרשת האזרחית והצה"לית. לאור ההתקדמות הטכנולוגית של האויב והתגברות טרור הסייבר בשנים האחרונות, הורה הרמטכ"ל גדי איזנקוט ביוני 2015 על הקמת זרוע הסייבר, שתפקידה להילחם ללא תלות במיקום גאוגרפי ולאגד את כלל התוכניתנים בצה"ל העוסקים בלוחמת סייבר ורשת, זאת לשם הגנה על ישראל מפני ריגול, זליגת מידע וחבלה מצד גורמים עוינים, וכן למטרות תקיפה מבצעית.

אשת חיל

ישראל היא למעשה המדינה היחידה בעולם בה חובת גיוס חלה גם על נשים. בצבאות הזרים נשים אינן מחויבות בגיוס חובה כלל, ורק מעטות בוחרות להצטרף אל המערכת הצבאית, דבר ההופך את שיעור הנשים בצה"ל – כשליש מכוח האדם - לגבוה בעולם.
בעבר היו מוגבלות הנשים לתפקידים עורפיים בלבד, ואולם כיום פתוחים כמעט כלל התפקידים השונים בצה"ל גם עבורן הן - במערך העורפי ותומך הלחימה והן במערך הלוחם בזרועות השונות. עובדה מעניינת נוספת שכדאי לדעת היא שכיום נשים מהוות כרבע מכלל מסיימי קורס הקצינים.

חיל המדע

בעבר לצה"ל היה חיל מדע. תפקידו של חיל המדע היה פיתוח וייצור אמצעי לחימה תוך אמונה כי מדענים יהיו אלו שיוכלו בזמן קצר לפתח כלים ושיטות לעת לחימה. החיל הוקם עקב הדלות באמצעים וכלי נשק שהיו ברשותו של צה"ל בימי הקמתו ועל מנת לייצר כלי נשק חדישים ולפתח את הקיימים. בכירים ומדענים סברו שיש להפוך את החיל לגוף אזרחי ואכן הוא פורק בשנת 1952 הוסב לחברות שונות כמו התעשייה הצבאית (תע"ש), התעשייה האווירית (תע"א) והרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל).                                                                                        

ההיסטוריה חוזרת

כשבועיים לאחר הקמת המדינה, במהלך קרבות מלחמת העצמאות, חתם ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, על "פקודת צבא ההגנה לישראל". למעשה מרגע זה חדלו באופן רשמי כלל הארגונים הלוחמים השונים להתקיים, פורקו ואוחדו לגוף אחד. הוחלט על הקמתן של 12 חטיבות לוחמות, הקיימות גם בימינו, בדומה למספר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. חטיבות אלו היו גולני, כרמלי, אלכסנדרוני, קרייתי, גבעתי, חטיבה שבע, חטיבה שמונה, עציוני, עודד, הראל, יפתח והנגב.

החייל המבוגר בעולם

בפברואר של שנת 1989, בגיל 85, נפטר תא"ל דוד לסקוב ז"ל, קצין ההנדסה הראשי של חיל ההנדסה הקרבית. תא"ל לסקוב נולד בשנת 1903 והשתתף במלחמות רבות החל ממלחמת העולם השנייה, בה הצטרף אל הבריגדה היהודית בצבא הבריטי. עם הקמתו של צה"ל התגייס לשורותיו ולחם במלחמת העצמאות, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור, מלחמת לבנון הראשונה ואף באינתיפאדה. במהלך שירותו עסק בתפקידים רבים בחיל ההנדסה הקרבית ואף מונה למפקד החיל. דוד לסקוב שירת בצה"ל עד ליום פטירתו, קיבל שלוש פעמים את פרס ביטחון ישראל ואף הוכר ע"י ספר השיאים של גינס כחייל הזקן בעולם.

הגנרל ה-21

ראש המטה הכללי הינו הקצין היחיד בצה"ל בעל דרגת רב-אלוף (רא"ל) והינו ראש הדרג הפיקודי העליון. הרמטכ"ל כפוף ישירות לשר הביטחון ולממשלת ישראל ומתפקד כגוף המבצע של החלטותיהם. יעקב דורי, שעל שמו נקרא מחנה תל השומר, היה הראשון בתפקיד זה ואילו גדי אייזנקוט, ה-21 במספר, הינו הרמטכ"ל הנוכחי המכהן. על מינוי הרמטכ"ל מחליטים שר הביטחון עם ממשלת ישראל מתוך האלופים הפוטנציאליים להנהגת הצבא.

הטובים לצה"ל

בשנה החולפת, כמידי שנה, פרסם אגף כוח אדם בצה"ל את הנתונים אודות ציוני הערים בנוגע לגיוס תושביהן. ציונה של כל עיר מורכב מ-3 מדדים: אחוז המתגייסים ומתוכם גם מיצוים ללחימה ומיצוים לקצונה כאשר שיעור הגיוס מקבל נפח של 50% ושני הקריטריונים האחרים 25% כל אחד. נתונים אלו משוכללים לציון אחיד עבור גברים ונשים בנפרד שסיימו את שירותם בשנה האחרונה. 

חמש הערים המובילות בציון אחוזי הגיוס והמיצוי לצה"ל בקרב הגברים הן מודיעין, גבעת שמואל, הוד השרון, ראש העין ונס ציונה. חמש הערים המובילות עבור גיוס ומיצוי נשים הן הוד השרון, מודיעין, קריית אונו, רמת השרון וגבעתיים.
לרשימת הערים המלאה

הנוער הלוחם

בתחילת דרכה של מדינת ישראל, בעת שהייתה נתונה במלחמה על קיומה ועצמאותה, טרם הסדרת הפקודות והחוקים, גויסו נערים בני 12 ומעלה לשורות הארגונים הצבאיים. תפקידם של בני הנוער הצעירים היה בעיקר תצפיות, סיוע בארגון בתי חולים והשגת תחמושת. בני הנוער הבוגרים יותר הופקדו על שמירה במוצבים ואף לעיתים צליפה ולחימה פעילה בחילות השדה.