התחלה חדשה

"היה לי מאוד קשה בהתחלה. כשקיבלתי את השיבוץ חששתי, לא הצלחתי להבין איך אני אצליח לעקוב אחרי כל פרט ופרט בגזרה, זה לא פשוט", מספרת רב"ט נועם רוקח, תצפיתנית בחטיבה מרחבית (חטמ"ר) עציון. "התמיינתי לתפקיד שונה לגמרי, וכשקיבלתי את הודעת השיבוץ לתצפיתנית קצת נבהלתי".

"החלטתי שלא לשלול דברים מראש. נזכרתי שיש לי שתי קרובות משפחה בתפקיד והחלטתי ללכת להתייעץ איתן. הן חלקו איתי חוויות מהשירות שלהן, אמרו לי לבוא בגישה חיובית לתפקיד והסבירו שהכל זה רק סטיגמות. החלטתי ללכת על זה ולנסות, ובדיעבד אני מאושרת שנתתי צ'אנס.

לומדות מניסיון

התצפיתניות עוברות טירונות והכשרה של כחודשיים בבית הספר לאיסוף קרבי (מחנה סיירים) שבדרום. "עברתי טירונות 02 מורחבת שעסקה הרבה סביב משמעת, מטווחים, מסדרים ועוד", נזכרת רב"ט נועם. "הסגל שליווה אותי לאורך כל התקופה של הטירונות וההכשרה היה סגל מדהים. המפקדות הן למעשה בנות ששירתו בתור תצפיתניות ואז יצאו לפיקוד".

"המפקדות לימדו והכשירו אותנו לתפקיד מתוך הניסיון האישי שלהן. העובדה שהן באות מהתפקיד שאת הולכת לשרת בו מקלה על החששות", מסבירה רב"ט נועם. "במהלך ההכשרה, לימדו אותנו מה לעשות במצבי חירום שונים. עברנו סימולטור שנקרא "מאמן" שבעצם מדמה עמדת תצפית. את ממש מרגישה איך זה לבצע את התפקיד ולומדת פיזית מה לעשות".

הפעם הראשונה

בסוף ההכשרה שובצנו בגזרות השונות. אני הגעתי לחמ"ל של חטמ"ר עציון, חמ"ל מאוד גדול. היום הראשון בתפקיד היה קצת מלחיץ - מצד אחד, הייתי מאוד מרוצה מהמקום ששובצתי בו ומצד שני חששתי מההתחלה, אבל הגעתי עם המון מוטיבציה ואנרגיות", משתפת רב"ט נועם.

"ישבתי בעמדה לצד מישהי שכבר משרתת בתור תצפיתנית תקופה. היא חפפה אותי, הסבירה לי ולימדה אותי על הכל ממש מאפס. היא ישבה איתי על התצלומים האוויריים והמפות. ממש למדתי לפרטי פרטים כל פרט בגזרה - כל בית וכל עץ, עד האבן הכי קטנה, דברים חריגים בגזרה וכו'. כל תהליך החפיפה ארך בערך שלושה שבועות ורק בסופו התחלתי לעלות למשמרות".

מסתכלות ומסכלות

"חוויתי כל מיני סוגים של אירועים בגזרה עד עכשיו. האירוע שאני בחיים לא אשכח הוא פיגוע דקירה שהתחרש במשמרת שלי. מיד איך שראיתי אותו קורה, התרעתי לכוחות והם הוקפצו למקום האירוע. יצא לי גם להיות במשמרת בזמן אירוע של זריקת בקבוקי תבערה, זריקות אבנים ועוד. בזמן אירוע כזה את מרגישה אדרנלין מטורף", מספרת רב"ט נועם בהתרגשות. "את פתאום מוצאת את עצמך בתוך סיטואציה מטורפת, את מנסה למנוע תוצאות נוראיות ולעשות הכל בשביל לעצור את האירוע ולעזור לכוחות לסכל אותו".

"בזמן אירוע, יש לי סדר פעולות שאני חייבת לבצע במיידי. אני מדווחת על האירוע למפקדת שלי, מזעיקה כוחות ונשארת איתם על הקו כי הם תמיד צריכים את ההכוונה שלך בשטח. אחרי שאת רואה במסך שהכוחות טיפלו באירוע את מרגישה סוג של ניצחון. כבר יצא לי להיתקל בעבר בכתבות באתרי חדשות על האירועים שהייתי עדה להם בזמן אמת, והבנתי כמה התפקיד שלי קריטי. זו הרגשה מדהימה לדעת שהצלחת להציל חיים, זו גאווה".

החברות הכי טובות

"הבנות שתיפגשו הן מקסימות, אחת אחת. יש לי קשרים עם בנות עוד מתקופת הטירונות, אנחנו חברות ממש טובות, חלק מהן גם משרתות איתי בחטמ"ר. יש פה מגוון רחב של בנות, את מוצאת כאן את החברות הכי טובות שלך, בנות שאפשר לסמוך עליהן בעיניים עצומות. את מתחברת אליהן לא כי את חייבת, אלא כי את רוצה, ובאמת כיף איתן!"

תני צ'אנס, אולי זה יפתיע

"תבואו עם ראש פתוח, אל תבואו עם סטיגמות על תצפיתניות. זה בעיניי אחד התפקידים המשמעותיים. אנחנו נותנות מעצמנו הרבה לתפקיד אבל בסופו של יום מקבלות גם סיפוק מטורף. אנחנו העיניים של המדינה!" מכריזה נועם. "זו עבודה אינטנסיבית ולא פשוטה אבל מאוד מתגמלת. אל תיבהלו מהשיבוץ, תנו לו צ'אנס. העבודה שלנו היא דבר נרכש, לאט לאט את נכנסת פנימה ומכירה את כל הגזרה כמו את כף היד שלך. העבודה שאנחנו עושות מאוד חשובה לביטחון המדינה, אל תשכחי את זה לרגע".