אז איך הגעת לתפקיד?

"כשהתחלתי את הליך המיון מול הצבא, שלחו לי זימון לכנס עתודת שינניות. הלכתי והתרשמתי, והיה לי קצת רקע כי אחותי הייתה סייעת רופא שיניים, והתאהבתי בתפקיד", אומרת סמ"ר אור-ליה בהתלהבות. "תהליך המיון שלי לתפקיד כלל ראיון אישי, אך כיום אני יודעת שיש יום מיון למעומדות לתפקיד". 

איך את מסכמת את מסלול הטירונות והקורס?

"עברתי קורס של שנתיים לפני הגיוס באוניברסיטת תל אביב, אבל אפשר גם לעשות אותו בהדסה. לאחר הקורס התגייסתי, ועברתי טירונות 02 במחנה 80", מספרת סמ"ר אור-ליה וממשיכה: "הקורס היה מאוד מעניין וכיפי. הוא עסק הרבה בביולוגיה, אנטומיה, רפואה כללית, רפואת שיניים ומגוון ההתמחויות שיש בה".

השנה השנייה בקורס השינניות היא יותר קלינית. "התחלנו לתרגל את מה שלמדנו בעזרת מדריכה צמודה, קודם על בובות ואז על בני אדם. לומדים הרבה, לומדים גם על כמה חלל הפה משפיע על כל הגוף. זה מאוד מעניין ויש המון כנסים במהלך השנה שמעשירים ומוסיפים עוד ידע". 

אפשר להגדיר את התפקיד כ-"וואו",תפקיד מלא סיפוק, והמון התפתחות אישית וכלל 

זוכרת את היום הראשון בתפקיד?

"הגעתי למחנה "עופרית", שנמצא בירושלים", נזכרת סמ"ר אור-ליה. "בתור שיננית מתחילה, כשאת מטפלת באנשים, אם טיפול אמור לקחת חצי שעה אז את לוקחת שעה כדי להסתגל, להכיר ולראות. אחרי זמן מה, העבודה באה כבר באופן טבעי. אנשים באמת היו סבלניים כלפיי, שזה יפה ומדהים".

"הטיפול הראשון שעשיתי זכור לי לטובה כי כבר טיפלתי באנשים לפני כן במהלך הלימודים, אז זה לא היה מלחיץ מידי. זה היה מאוד כיף כי סוף סוף הגעתי אל היעד - אני בצבא ואני יכולה לטפל בחיילים". 

יש משהו שחשוב לך שיידעו על התפקיד?

תפקיד השינניות דורש לאהוב לטפל באנשים. "משום שאם לא תאהבי את זה - את עלולה להתחיל לזלזל והמטופלים ירגישו את זה", מסבירה סמ"ר אור-ליה. "את יכולה לגרום בעצם טראומה או חוויה שלילית למטופלים, מפה מגיעה כל החרדה הדנטלית שיש לאנשים. אצלי בטיפולים יש ריח נעים כל הזמן, מוזיקה שמחה ומסיכה צבעונית. בנוסף, זה תפקיד מאוד מספק ואני מאוד מרוצה מהשירות שלי, כי יצא לי להגיע ללוחמים ואפילו להשתמש במה שלמדתי מחוץ לצבא. אני חווה הכל מהכל". 

אני מאמינה שכל דבר יכול להיות משמעותי, זה תלוי בך, איך את עושה אותו 

יצא לך להיתקל באתגרים במהלך השירות שלך?

כמו בכל תפקיד, גם סמ"ר אור-ליה עמדה מול קשיים במהלך השירות, עליהם היא הייתה צריכה להתגבר. "לי היו קשיים בחלק הפיקודי", מספרת סמ"ר אור-ליה. "במהלך שירותי הצבאי, עברתי ממחנה "עופרית" למחלקה בה אני משרתת כיום, מחלקת משמרת ופתאום נדרשתי להיות מפקדת ומנהלת מחלקה. אני לא הכרתי את הצבא מהבחינה הניהולית אז זה היה קצת קשה, אבל היו לי מפקדים מדהימים והם תמכו בי, עזרו לי וכיוונו אותי". 

היית ממליצה לחברות שלך לשרת בתפקיד?

"בטח! התפקיד הזה כל כך מגוון, כשהייתי במחנה "עופרית", הייתי גם שיננית קלינית במרפאה וגם יצאתי לסיפוחים וטיפלתי בלוחמים שלא יכלו להרשות לעצמם להגיע למרפאה הכללית. את מגיעה אליהם ונותנת להם את הטיפול שהם זקוקים לו ומוכיחה להם שגם אם הם בשטח , הם עדיין יכולים להקפיד על צחצוח נכון ועל היגיינת פה מתאימה. הם יוצאים מרוצים וזה סיפוק מטורף".