לוחמת על החלום

"תמיד רציתי להיות לוחמת, אבל לא ידעתי אם אני רוצה תפקיד פיקודי או לוחמה", מספרת רב"ט גל בירנבאום. "הייתי במכינה קדם צבאית ושם ממש ידעתי שאני רוצה להיות לוחמת ורוצה לעסוק בעבודה עם הידיים. אני הכי שמחה בעולם שהגעתי לפה".

לשחות למטרה

"הגיבוש ללוחמה ימית הוא כללי (כלומר, המיון לתפקיד ולספינה ייעשה בהמשך) ואין הפרדה בין גברים לנשים מלבד השינה. הוא אורך יום וחצי, וישנים שם לילה אחד. הגיבוש פחות נוגע בפן הפיזי, ומטרתו לבחון דינאמיקה קבוצתית. יש הרבה תרגילי חברה כדי לראות איך אתה מתנהל עם אנשים ואם יש לך תכונות של מנהיג. בחלק הפיזי, התרגילים נועדו לבדוק את מידת החוסן שלך.

הגיבוש לא בא לפסול אתכם, אלא לראות מי מתאים למסגרת חברתית באווירה יחסית לחוצה כי הסטי"ל מכיל כ-60 אנשים במקום אחד עם לחץ מבצעי ולו"ז 'צפוף' ", היא מספרת לי. 

"חשוב שתדעו שרוצים לראות שאתן מסתדרות מבחינה חברתית. גם אם אתן ביישניות זה לא אמור להשפיע. רוצים לדעת שאת באמת מעוניינת בתפקיד. תבואו עצמכן שיראו את היכולות שלכן ותהיו רגועות ונינוחות", כך ממליצה גל.

הגל הראשון

"עוברים טירונות 02, כלל צה"לית מורחבת, שאורכת כחודש בבה"ד זרוע הים בבת גלים, שם מתבצעת כל ההכשרה. הטירונות די שונה מהקורס, כי היא לא קשורה לחיל הים, והיא תחת מערך מגל. היה לי הכי כיף בעולם, ממש התגבשנו כל החברים והיו לנו רגעים מיוחדים יחדיו. בטירונות לומדים להיות חיילים, לומדים את הכללים הבסיסים של צה"ל ומסתגלים למשמעת הצבאית. הסבירו לנו על התפקידים השונים והספינות שקיימות, והיו לנו סיורים עליהן", מספרת.

עוד מוסיפה גל, כי "בטירונות מחלקים אותנו לספינות השונוצ הקיממות, וכל אחד מקבל תפקיד בספינה בה עתיד לשרת. החלוקה מתבצעת על ידי דירוג התפקידים בשאלון העדפות. מכיוון שעוד אין לכם מספיק ידע על התפקידים, המפקדים יידעו לאן לשבץ אתכם לפי ההכרות שלהם איתכם, אז אל תדאגו".

״הנה בא עוד גל גדול, זהירות רק לא ליפול…״

"מפקדי הקורס היו לוחמים שירדו מהספינות כדי לפקד, ככה שבקורס אתה מכיר את התפקיד ואת הספינות לעומק מאנשים ששירתו בתפקיד. ההכשרה של הקורס אורכת כחצי שנה, והיא משלימה לרובאי 03 ו-07 ימי. ביחידות אחרות קוראים לחלק הזה מסלול ובחיל הים זה נקרא קורס.

כל מחזור מתפצל לקורס של ארבעה חודשים או חצי שנה. הקורס שנמשך חצי שנה הוא על מגמות נשק ומכונה, והקורס שנמשך ארבעה חודשים עוסק במגמות אלקטרוניקה וגנ"ק (גילוי ניווט וקשר). בקורס שאני עברתי היינו בנים ובנות ביחד, כולם מכונאים שיוצאים לאותו דגם של ספינה.

לאורך ההכשרה יש מסלולים שהם הלו"ז ביומיום: הדרכות ומה זה אומר לחיות בספינה, קורס מקצועי שמכשיר לתפקידים השונים ומסלול החוסן שהופך אותך ללוחמת. אני זוכרת מההכשרה את הטילופים, זה כשאתה צף על המים עם אפודה כתומה, עם כל החברים שלך משולבים יד ביד ו'מטלפים' עם הרגליים כמה קילומטרים טובים", משתפת אותי בחיוך.

רק אני והספינה שלי

"התפקיד שלי בספינה הוא מכונאית, מכונאים אחראים על כל התחום המכני. אני מאוהבת בעבודה ובתפקיד שלי. התפקיד נתן לי המון ידע לאזרחות: אני יכולה לפתוח מכסה מנוע של אוטו ולהבין מה יש בו ולתקן אם קיימת בעיה. בנוסף, התפקיד נותן לי סיפוק אדיר. אפילו כשאני פותחת את הברז ורואה את המים זורמים זה מעלה לי חיוך כי אני יודעת שאני אחראית על זה.

אין תפקידים בספינה שבנות לא יכולות לעשות. היום בכל מחלקה יש בנות ובנים כאחד. פעם לא היו בנות מכונאיות, היום יש אפילו צ'יפיות שזה שם של קצין המכונה".

״שוטי שוטי ספינתי…״

"יש תקופות שאנחנו נמצאים כל השבוע בים, ויש תקופות שיוצאים להפלגה אחת שאורכה כיום. זה תלוי אם יש צורך מבצעי או לא. אם יש מבצע, יוצאים אפילו לתקופות יותר ארוכות משבוע. כשאנחנו יוצאים לים ההרגשה היא מדהימה. לקחת חלק ממשהו כל כך גדול שתורם רבות לביטחון של המדינה זאת תחושה שאי אפשר לתאר במילים. אני זוכרת את עצמי באחת ההפלגות יושבת בסיפון טילים, מסתכלת על הים ופשוט בשוק, התרגשתי כל כך להיות חלק מהדבר הזה.

כשאתה מגיע לספינה כל גל מרגיש לך כמו רכבת הרים ובהתחלה קצת קשה לתפקד ככה. כולם מאוד מזדהים, מבינים ונותנים לך את הזמן שלך להתרגל. בערך מההפלגה הרביעית - חמישית זה נעלם לרוב האנשים, אז אל תדאגו".

החיים על הסיפון

"כמו בכל מקום שיש קבוצה גדולה של אנשים, לפעמים יש קשיים בין אישיים, אבל אתה עושה הכל עם האנשים שאתה הכי אוהב. גם החגים והשבתות שסגרתי, זה יכול לבאס לפעמים לא להיות בבית, אבל אני חושבת שאני מעדיפה את זה", אומרת בחיוך, "כי אין על הקידוש, ששרים כולם ביחד - זאת אווירה משפחתית", מספרת בעיניים נוצצות.

"למי שדואג מהאוכל, שיידע שהאוכל באמת מדהים, במיוחד בהפלגות. אני הכי נהנית בתורנות מטבח. לראות את חברים שלך נכנסים לחדר האוכל ונהנים ממשהו שאת הכנת זה מספק. אנחנו לא לוקחים את זה כקאדר אלא כמשהו כיפי".

גלגל הצלה מגל

"הרבה פעמים כשאני מדברת עם חברות שלי, הן חושבות שלוחמה זה משהו מאוד פיזי וקשה. למרות הפן הפיזי, אני חושבת שהקושי וההתמודדות הכי גדולים של לוחם סטי"ל הוא עבודה תחת לחץ. במיוחד כשיש תקופות ארוכות, שאין לך את זמן הבריחה לטלפון. אבל זה מדהים כי אתה עם אנשים שאתה אוהב, אז אתם מחזקים ומעצימים אחד את השני.

בנות, אל תפחדו מהפן הפיזי. זה שהגברים והנשים עושים הכל אותו הדבר, נותן לכן את המקום להביע את עצמכן ואת היכולות שלכן. ניפגש על הספינה".