הניצוץ הראשוני

"האמת שמאוד רציתי את התפקיד. יש לי חברים ששירתו בכבאות והצלה בחיל האוויר, מה שנתן לי הרבה מידע על התפקיד ורצון להגיע אליו, וגם היציאות שהן שבוע - שבוע (שבוע בבסיס ושבוע בבית) קרצו לי", מספרת בחיוך. 

עברתי טירונות 02 בבסיס הטכני חיל האוויר בחיפה. התגייסתי בגל הראשון של הקורונה כשהיה סגר נוקשה, לכן הטירונות הייתה יחסית קצרה וארכה בערך שבועיים. אהיה כנה, רוב הדברים שהמפקדת אמרה לי כמעט ולא הבנתי", צוחקת, "כי העברית שלי הייתה חלשה. התחלתי יותר להתמצא בשפה כשהגעתי לנבטים, למרות שהיה לי קשה הייתה לי חוויה מטורפת וממש נהנתי. הרגע שאני הכי זוכרת מהטירונות היה כשקיבלנו את הנשק בפעם הראשונה. כעולה חדשה לשרת בצבא ולקבל נשק זה מרגש בטירוף".

 להכיר את האש מקרוב

"את הקורס עברתי בבסיס עובדה והוא ארך חודש. למדנו הכל על עולם הכבאות, כמו למשל מה זה ואיזה זרנוקים קיימים, באילו סוגי שריפות אנחנו יכולים להיתקל, סוגי רכבים וכדו'. אני הייתי בקורס 'הישן', היום הוא קצת השתנה. בקורס החדש מקבלים תעודה של כבאי מפעלי מלבד לכבאי תעופתי כי הכבאות וההצלה האזרחי הצטרפו לקורס. תפקידו של כבאי מפעלי הוא לתת מענה ראשוני במקרה של אירוע אש והצלה. עושים המון תרגילים בסימולטורים, כמו חדרי עשן, מטוס בוער, מבנה בוער וסוחבים בובות דמויות אדם.

אחד מהתרגילים שאני זוכרת בבירור היה כשלקחו אותנו לסימולטור והדגימו לנו שריפת ענק של חמש קומות עם כמות רבה של נפגעים. זה היה מטורף לנהל את כל האירוע, ממש נהנתי ויצאנו משם עם חיוך".

שם באש ובמים 

"מטוס לא יכול להמריא או לנחות בלעדינו, ולכן תפקידנו לאבטח את המטוסים שממריאים ונוחתים וכמובן את הבסיס עצמו. בנוסף יש גם שריפות מחוץ לבסיס שמזעיקים אותנו לעזור בהן כמו למשל בשדות וביערות. כל עוד אני נמצאת בבסיס גם כשאני על מדים וגם כשלא, אני תמיד בכוננות ואנחנו תמיד הראשונים שמגיעים לאירוע ומנהלים אותו. אני זוכרת את הפעם הראשונה שאבטחתי נחיתת מטוס. התקרבתי למטוס הענקי ואמרתי לעצמי 'וואוו אני מאבטחת דבר כזה!', שם הבנתי את החשיבות והמשמעות בתפקיד", מספרת בהתרגשות. 
"לפעמים אני מרגישה גם קצת כמו טכנאית כי אנחנו מכירים את המטוס מכל הצדדים שלו ברמה שעוד קצת ואדע להטיס אותו", צוחקת.

שבוע בבסיס - שבוע בבית

"בשבוע שאני בבית שמתי לב שהתפקיד גרם לי להיות יותר אחראית, ערנית ולשמור על הבטיחות שלי ושל המשפחה שלי. בבסיס, יש לנו ימי הדרכות על מטוסים וציוד ועושים לנו תרגילי שריפות, כדי להשאיר אותנו בכושר ושלא נשכח את מה שלמדנו.

האווירה בתחנה היא מאוד משפחתית. כמו בכל משפחה גם לנו יש ויכוחים אבל בסופו של דבר אנחנו כל היום אחד עם השנייה ככה שתמיד שומרים על אווירה טובה. המפקדים מדהימים ותמיד רוצים לעזור לנו. לעולם לא חשבתי שארגיש בבית כל כך רחוק מהבית", מספרת בהתרגשות.

מה האירוע הכי משמעותי שעברת בשירות?

"הכי משמעותי עבורי היה שהפכתי לאחראית משמרת", עונה במהירות. "האחמ"שית שהייתה לפניי, הייתה האישה הראשונה בתפקיד בתחנה. אני זוכרת שהסתכלתי עליה בהערצה ורציתי להיות כמוה", מספרת.

"כדי להיות אחראית משמרת יצאתי לקורס 09 ממש מעניין בבסיס עובדה. זה אחד הדברים הכי מדהימים שעברתי בשירות שלי. הקורס אורך שבועיים ועוברים בין תחנות כיבוי בבסיסים כדי ללמוד על כל כלי הטייס בחיל האוויר".

אלף כבאים לא יצליחו לכבות את האש שלנו

"כשהגעתי לתחנה חשבתי על היחס בין כמות הבנים לעומת הבנות. חד משמעית הבנים פה הם הרוב, אבל זה באמת לא מורגש.
בתחנה שאני נמצאת בה ובכללי בכל תחנות חיל האוויר, כשאתה נותן את מאה האחוזים שלך - התחנה נותנת לך מאתיים. לא משנה מי אתם, בן או בת, כל עוד תביאו את עצמכם ואת היכולות שלכם אתם תפרחו בתפקיד", מספרת בביטחון. 

"אעיד על ההתפתחות שלי, אני היחידה בתחנה שלנו שעברה קורס 09 שהוא השלב הכי גבוה בתפקיד. אני אחראית על 9 חיילים. חד משמעית, אם את אישה את יכולה להגשים את עצמך ולהצליח בדיוק כמו כל גבר ולא תרגישי שום הבדל".

טיפ מיוליה

"למרות שהקורס אינטנסיבי זאת ההזדמנות שלכם להשקיע, ללמוד ולא לשכוח להנות. הקורס ישפיע על השירות שלכם ולכן הוא חשוב, ובכללי אתם תצאו משם עם ים חוויות וזיכרונות. תבואו עם ראש פתוח לאנשים, ללימודים ולכל החוויה כי בסופו של דבר אתם הולכים לראות דברים שלא חלמתם עליהם אז תהיו מוכנים לשירות מיוחד".