הקשב המפקד, מתי אני הופך למפקד?

"עשיתי טירונות 02 מורחבת בקריית ההדרכה (עיר הבה"דים) שנמשכה כחודש. הטירונות הייתה מורחבת יותר מהרגילה מכיוון שהיינו צריכות לחנוך ירי אחת את השנייה, כי בגדנ"ע אנחנו מדריכות את החניכים בזמן ירי. הטירונות משולבת עם הקורס. ההכשרה אורכת כחודשיים וחצי עד שלושה חודשים", מספרת נועה. 

"בקורס עברנו תכני הדרכה, למשל עמידה מול קהל, שדאות ואפילו ישנו בשטח כמה ימים. בנוסף, המפקדות שלנו העבירו לנו את השיעורים שנעביר בעצמנו בגדנ"ע ואז אנחנו העברנו אותם למחלקה שלנו. אחרי כל שיעור שהעברנו קיבלנו נקודות לשימור וביקורת בונה", משתפת שירה בהתלהבות.

"במהלך הקורס עברנו תרגילי אמצע וסוף, במהלכם הגענו לבסיסים וראינו בפועל איך הגדנ"ע מתבצעת. בתרגילים העברנו שיעורים לחניכים שנמצאים בגדנ"ע אמיתית". עוד מוסיפה נועה, "הקורס מלמד אותנו על אוכלוסיות שונות בחברה כמו נוער עם צרכים מיוחדים, נוער בסיכון וכדו'. כדי שנדע איך להתמודד עם האוכלוסיות שאותן נפגוש במהלך השירות שלנו".

איך מתגברים על המבוכה בעמידה מול קהל?

"בקורס אני ממש לא האמנתי בעצמי וביכולת הפיקודית שלי. היה לי קשה לעמוד מול קהל, זה הלחיץ אותי. היו בנות בקורס שהגיעו עם ניסיון בהדרכה מלפני הצבא ולי לא היה כזה. הרגשתי שעברתי תהליך חיובי בקורס. הסימולציות שעוברים, המבחנים העיוניים והמעשיים והזריקה למים העמוקים עוזרים להתמודד עם המבוכה ומכינים אותנו לרגע שנפקד בעצמנו", מספרת שירה.

למה להיות מפקד/ת גדנ"ע?

"להיות הפנים הראשונות של צה"ל זאת הזכות הכי גדולה שיש. הבסיסים בהם משרתים (צלמון ושדה בוקר), מלאים באווירה משפחתית, בית לכל דבר. מעבר לחניכים שזאת זכות להיות איתם באינטראקציה, הסגל כאן מדהים. כשמתגייסים לתפקיד יגיעו הם כבר יראו שמדובר במשפחה.

התפקיד עצמו מדהים, בין אם זה להרים את החניכים שלך ולהעביר להם גם ידע על צה"ל וגם ערכים וכמובן להאמין בהם", אומרת שירה בגאווה.

"אני רואה בתפקיד זכות להיחשף לסיפורים לא קלים ולגעת בנערים, במיוחד בנערים עם שגרת חיים לא קלה. היו לי חניכים שבאו מבית לא קל וזה זורק אותך למים העמוקים. אתה נחשף לסיפור שלהם ונותן להם להרגיש שווים. כשהם לובשים את המדים, אלה אותם מדים שאתה לובש, מה שמאחד וגורם לשוויון כי כולם נראים אותו הדבר", משתפת נועה.

מי מגיע לעבור גדנ"ע?

"אז קודם כל גדנ"ע היא ספויילר לטירונות שכל נער שמגיע אלינו יחווה בקרוב. חלק מהנערים שמגיעים אלינו באים ממציאות קשת יום, רובם אפילו חושבים שהם לא ראויים להתגייס. אני מרגישה שאני מחדירה בהם את הניצוץ הזה שנקרא צה"ל.  היו לי חניכים שאמרו לי בסוף הגדנ"ע, שהם רוצים להתגייס ואפילו לקרבי. זה מחמם את הלב", אומרת נועה.

בזמן ששירה מקשיבה לדבריה של נועה, היא נזכרת בסיפור שקרה לה באחד ממחזורי הגדנ"ע שהעבירה. "היה לי חניך נוצרי ששיתף אותי כי אינו מחוייב להתגייס בגלל דתו ושהוא בהתלבטות מה לעשות. כמובן שהקשבתי לו ונתתי לשבוע להמשיך. בסוף הגדנ"ע הוא סיפר לי שהחליט להתגייס. היום הוא לוחם במג"ב. זאת  רק עוד הוכחה לכמה גדנ"ע יכולה להשפיע על אנשים ועל החלק הגדול שלי בזה".

 "חשוב לנו שיבינו - אנחנו לא מדריכות, אנחנו מפקדות גדנ"ע!"

נעים מאוד, צה"ל!

"אנחנו הפנים הראשונות של צה"ל שהנוער רואה. אותם האנשים שעוברים דרכנו יהיו הדור הבא שירכיב את הצבא שלנו. יש לי את היכולת להשפיע, להעביר להם את הערכים של צה"ל וכמובן לכוון אותם לעשות את השירות הכי משמעותי בשבילם", משתפת אותי שירה.

"יש את המפגש הראשון עם הנערים - הם יורדים מהאוטובוס לא סבלניים אחרי נסיעה ארוכה, רחוקים מלהראות חיילים ואנחנו ישר מכניסים אותם לאווירה 'צה"לית'. האינטראקציה הראשונה עם הנערים, מלחיצה כל פעם מחדש ותמיד יש את ההתרגשות לפתוח מחזור חדש.

כל פעם שאני רואה את האוטובוס עם החניכים, הבטן שלי מתהפכת. זה מצחיק כי מולם אני לא מראה שאני ככה מתרגשת. אתה מאוד מישמעתי אבל בפנים אתה מת מהתרגשות", מוסיפה נועה.

מאיתנו אליכם

"מה שהיינו רוצות להעביר לקוראים שכמעט כל אחד יכול להיות מפקד גדנ"ע. כל אחד מביא את עצמו ואת האופי שלו לתפקיד וזה כל היופי. בנוסף צריך רגישות, איזון בין הכלה לדרישה - מתי צריך להכיל את החניך ומתי לדרוש ממנו לעשות משהו, ראיית האחר, קור רוח, חדות ובעיקר להיות אתה.

הטיפ הכי טוב שאנחנו יכולות לחשוב עליו הוא להתנקות מסטיגמות. שווה להתייעץ עם אנשים שנמצאים או היו בתפקיד כדי לדעת יותר עליו. אתם עלולים להפסיד תפקיד טוב כי הקשבתם לאדם הלא נכון", מספרות בחיוך. "אני הכי שמחה בעולם שהקשבתי למפקדות גדנ"ע שדיברתי איתן לפני שהתגייסתי וכמובן לעצמי", מוסיפה נועה.