ל' תמיד חלמה להיות לוחמת, אבל הדרך לשם לא הייתה פשוטה. במשך שנים היא נאבקה כדי להפוך את החלום למציאות. עם מוטיבציה גבוהה ובנחישות יוצאת דופן היא עמדה מול כל מי שלא האמין בה, על מנת להוכיח אחרת. ל' השקיעה שנים בכושר קרבי, עברה גיבושים למגוון יחידות, ועשתה שנה במכינה קדם צבאית. מכיוון שסיימה גיבוש חובלים אך לא עברה, היא עברה שבוע ראיונות ושובצה בעוקץ. באוגוסט 23' היא התגייסה לשם.

אז, כשהיה נראה שהכל מתקדם בדיוק לפי התוכנית, במהלך האימון המתקדם ביחידה היא נפצעה. לרגע היה נראה כי החלום של ל' התנפץ. למרות שניתנה לה האפשרות הקלה יותר לעזוב את המסלול הקרבי, ל' סירבה לוותר. היא בחרה להמשיך את שירותה בגדוד ברדלס ולשרת כלוחמת בחי"ר גבולות.

ל' פתחה את הלב וסיפרה על הדרך המאתגרת שעברה, על הההתמודדות עם הפציעה, ועל משמעות התפקיד שמבצעת כיום.

החלום להיות לוחמת

"זה משהו שתמיד בער בי" סיפרה ל' עם ניצוץ בעיניים "מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד ידעתי שאני רוצה להיות לוחמת. רציתי להיות טייסת קרב".

"אחים שלי לוחמים בשריון ואבא שלי היה חייל בודד ולחם בסיירת צנחנים. הם נותנים לי השראה בלי סוף" היא מוסיפה.

לחלום זה לא מספיק, ל' עבדה קשה בשביל להשיג את המטרה שלה: "התחלתי כושר קרבי בכיתה י"א, הייתי הבת היחידה בקבוצה של בנים, זה חיזק אותי ונתן לי מוטיבציה להיות הכי טובה שיש. אחרי זה, במהלך המכינה המשכתי להתאמן ועשיתי גיבוש חובלים וגיבוש סנפיר. סיימתי גיבוש חובלים בתוצאה של שבוע ראיונות, ובסופו של דבר התקבלתי לעוקץ".

תחילת השירות והפציעה

"התגייסתי בגיוס חי"ר גבולות, עשיתי שבועיים 'מכין לוחמות' והגעתי לפלוגת ברדלס. הטירונות הייתה מאוד מאתגרת, היא בנתה אותי. אחרי שסיימתי טירונות התחלתי טירונות יחידה במתקן אדם. אחריה עברתי להמשך המסלול ובמהלכו נפצעתי". מספרת ל' על השלבים של תחילת שירותה. על הפציעה היא מרחיבה: "היו לי שברי מאמץ ברגליים, לצערי לא עמדתי ברף הפיזי שנדרש בעוקץ".

אחרי משבר שכזה, קל לוותר ולרדת מלוחמה. אבל ל' רגילה לא לבחור באופציה הקלה. "יכולתי לעשות תפקיד משרדי במתקן אדם, שזה קרוב לבית ונוח. אבל לא היה לי ספק לרגע שאני רוצה להמשיך בלוחמה. לא ראיתי את עצמי בתפקיד אחר".

היא מסבירה: "נכון, אני חווה כאן קושי אמיתי, אבל זה קושי שלא אחווה בשום מקום אחר בחיים. זה קושי בונה ומחזק ולא הייתי מחליפה אותו בשום דבר בעולם".

השירות בגדוד ברדלס

אחרי הפציעה ל' עברה לגדוד ברדלס: "בחרתי להגיע לגדוד ברדלס כי הכרתי את הגדוד ויש לי שם חברים שהכרתי בטירונות. הגעתי לשם במאי האחרון ואני לא מתחרטת לשניה על ההחלטה להמשיך בלוחמה" מספרת בגאווה.

בגדודי חי"ר הגבולות מבצעים יחד בנים ובנות משימות מבצעיות, הכוללות הגנה על גבולות המדינה. התפקיד כולל ביצוע סיורים ומארבים, מרדפים, תצפיות ואבטחת ישובים. מטרת החי"ר הקל הינה מניעת פעילות חבלנית עוינת בגבולות המדינה השונים וכן לחימה בפשיעה חמורה בגבול. על השגרה בגדוד היא מספרת: "יש כמה משימות שאנחנו מבצעים כל יום, יש סיורים על הגדר, שמירות בבסיס, וכיתת כוננות, אנחנו תופסים גזרה שלמה". כחלק מהשירות בגדוד ברדלס, ל' נכנסה להלחם בתוך שטחי אויב: "נכנסנו לעזה כי היה צורך בלוחמות. המשימה שלנו הייתה מאוד משמעותית".

"הייתי בעזה ב24.10.7 ,להיות ביום הזה בתוך עזה ולעשות מה שעשיתי זה תחושה מדהימה וסגירת מעגל בשבילי. ב23.10.7 הייתי טירונית, בחיים לא חשבתי שהמלחמה תימשך עד עכשיו ושאני אהיה חלק מזה. כשהייתי שם חשבתי על החטופים ועל כל חייל שנלחם בשביל המדינה. כל הקושי שווה את זה בשבילהם".

אישה לוחמת

"בעיניי, כל אישה שיש לה את היכולת הפיזית והמנטלית חייבת לצאת ללוחמה – לא רק בשביל עצמה, אלא גם בשביל לקדם את מעמד הנשים בחברה ובצבא" אומרת ל‘ בנחרצות. "אני מאמינה שכל אישה יכולה. עשו את זה לפנינו, ואני מקווה שעוד רבות ילכו בעקבותינו. אני כאן כדי לשמש דוגמה לדורות הבאים".

ל‘ מדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה בגדודים: "מה שיפה בגדודים זה שאי אפשר להילחם לבד. שיתוף ה פעולה בין גברים לנשים הוא מדהים בעיניי"

דווקא עכשיו

ל' משתפת בתחושותיה על השירות כלוחמת בתקופת מלחמה: "זו הזכות שלנו לשרת בתקופה הזאת. אני לא אשכח שבתחילת המלחמה הייתי בטירונות ואחי הגדול אמר לי: 'את ברת מזל שאת עכשיו בצבא, את מקבלת משמעות ומטרה מוחשית ללחימה'. זה התור של הדור שלנו, להרים את הראש ולהלחם. אם לא אנחנו אז אין אף אחד. כל רגע מאתגר, אני נזכרת מה עומד מאחורי מה שאני עושה, ושבזמן אחר יעשו את זה בשבילי".

"יש הרגשת סיפוק מטורפת אחרי מבצע או סיכול של אמל"ח. אם אני לא הייתי מסכלת את האמל"ח הזה ותופסת את האנשים שניסו להבריח אותו, הנשקים האלו היו חס וחלילה מגיעים לפיגוע בארץ. זו תחושת סיפוק מטורפת".

הסיפור של ל' הוא לא רק על הרצון להיות לוחמת, אלא על הבחירה להמשיך ולהילחם, גם כשהמציאות מאלצת לשנות תוכניות. היא מוכיחה שבאומץ ובחוסן פנימי, אפשר לעשות כמעט הכל.

כל לוחמת לעתיד יכולה לקחת מל‘ השראה: הדרך אולי לא תמיד תהיה פשוטה, אבל עם נחישות ועבודה קשה, תוכלו להגיע לכל מטרה שתציבו לעצמכן.