קשר"ג

קצין קשר גדודי

בה"ד 7

בה"ד 1

אנשים סימנו כי המידע עזר להם

מאת: נועה ריינה

מערכת אתר מתגיסיים


להיות חלק מגדוד קרבי ולקחת אחראיות גדולה על המבצעים בצה"ל זה רק חלק קטן במסע שהקשר"גים עוברים במהלך השירות שלהם. סגן דניאל איטח מגדס"ר (גדוד סיור) גבעתי וסגן רז אלימלך מהגדס"ר הבדואי (גדוד הסיור המדברי), קציני קשר גדודיים, נותנים הצצה לחיים בגדוד ולמסלול ההכשרה הארוך כקשר"ג

"מסלול הקשר"ג מאוד עיצב לי את האישיות, נכנסתי אדם אחד ואצא בן אדם אחר לגמרי", מספר סגן רז. "כל יום אני קם עם אתגר מטורף חדש. זה מאוד מספק, אני מרגיש שאני באמת תורם, אתה כל בוקר קם, מציב יעדים ותוקף אותם", מסכם רז. "התפקיד הוא מעבר לאחריות אישית", מוסיף סגן דניאל. "כל דבר שאתה עושה משפיע על האנשים שתחתיך, אתה הסמכות בגדוד שלך. אם לא תעשה את העבודה שלך, זה יכול להשפיע על חיים ומוות".

שנה ושמונה חודשים של הכשרה - ומה בתכל'ס?

"המסלול בדרך להפוך לקשר"ג הוא ארוך, אבל בסופו אתה מבין כמה הוא שווה את זה - עברנו טירונות 03 ואז קורס יסוד בבה"ד 7. אחרי זה שלחו אותנו לסיפוחים במחלקות הקשר בגדודים השונים לראות מה נעשה בשירות שלנו. השלב השני שעברנו הוא ההכנה לפיקוד; יצאנו לאימון מתקדם כדי לשפר את יכולות הניווט ויכולות הלוחמה, ולאחר מכן עברנו קורס מ"כים. משם עברנו להכנה לקורס הקצונה בבה"ד 1 ולבסוף עברנו השלמה חילית", מפרט סגן דניאל.

 

טירונות, קורס וקבלת הארון הראשון כקצין

"הקורס היה השלב הכי מעצב במסלול, עברנו דברים קשים כמו כל הלוחמים", נזכר סגן דניאל. סגן רז מוסיף ואומר - "הקורס והטירונות היו אינטנסיביים. אולי זה בגלל הקושי, אבל החוויה שזכורה לי יותר מהכל היא התמיכה מהחברים, קלטתי את זה רק שבועיים אחריי שהתחלנו. למשל, הגעתי לא מוכן למסדר וקיבלתי עונש להישאר שבת, באתי והתפרקתי בחדר שלנו וחבר טוב נשאר בשבת בשביל להיות איתי".

מסלול ההכשרה של הקשר"גים מסתיים למעשה רק כאשר הם מקבלים הדרגה הראשונה שלהם כקצינים -  ארון הסג"ם, מה שהופך את טקס הסיום למרגש מאוד. "הייתי עם כל כך הרבה רגשות מעורבים. מצד אחד לא היה לי מושג מה יהיה בבוקר למחרת ומצד אחר הבנתי כמה התפקיד שווה את זה", נזכר סגן רז בהתרגשות.

 

קשרגים בסוף מסלול

"חיכיתי לרגע קבלת הארון עוד מהרגע שהתחלתי. כיום אני מפקד צוות בהשלמה החילית ולפני כמה ימים השתתפתי בטקס הענקת הדרגות הראשון שלי כמפקד. עמדתי שם עם כל הצוערים ונזכרתי ברגע שאני הייתי שם במקומם. אני זוכר שהיו לי רגשות מעורבים. מצד אחד לא רציתי לעזוב את החבר'ה שהייתי איתם תקופה כל כך ארוכה ומשמעותית ומצד שני רציתי להתחיל את התפקיד שלי ולעבור הלאה לאתגר הבא", מסכם סגן דניאל.

למה להתחייב מראש לתקופה ארוכה כזאת?

"אחרי התיכון החלטתי שאני רוצה להיות קרבי, ולבסוף הגעתי אל המסלול המדהים הזה", מסתכל סגן דניאל במבט לאחור. "הלכתי אל המיון והתקבלתי, אבל בהתחלה לא הייתי בטוח שזה מה שאני רוצה. עכשיו אני מבין איזה תפקיד משוגע זה. הוא משלב גם את עולם הלוחמה שכל כך רציתי להיות חלק ממנו וגם את העולם הטכנולוגי שאליו אני מחובר".

לעומתו, סגן רז היה בטוח בתפקיד מההתחלה. "ברגע שרק הסבירו על התפקיד הבנתי שזה תפקיד משמעותי. לא רציתי להתגייס לשירות שיהיה 'עוד דף שצריך לדפדף', הגעתי למיון והקשבתי לסיפורים בפנאל שהיה והבנתי שאני הולך לתפקיד שיעצב אותי כבן אדם".

הרגשתי שבשביל רגעים כאלו אני פה

הקשר"גים עוברים רגעים שמספקים המון חוויות מהשירות הצבאי, טובות ורעות. למשל, סגן רז מספר על רגע שמבחינתו היה משמעותי - "פגשתי בסופ"ש חייל שהשתחרר והוא סיפר לי שאני השפעתי עליו ולימדתי אותו כל כך הרבה, הוא אמר שהוא אסיר תודה שהייתי המפקד שלו ומבחינתי זה היה רגע מאוד משמעותי, הרגשתי שבשביל רגעים כאלו אני פה".

"כקציני קשר אנחנו מתמחים בהפעלת מערכות דיגיטליות בשדה הקרב, ולכן היו לי המון רגעים בלתי נשכחים, בעיקר בפעילויות המבצעיות", מספר גם סגן דניאל על הרגע שיזכור לעד. "הייתי ביהודה ושומרון והתעסקנו בהרבה מעצרים ומבצעים מיוחדים. היה מבצע אחד בשכם שהגיעו המונים לתקוף אותנו, ולמזלי הגדוד שלי ניהל את המבצע כראוי, אבל כל רגע שם הרגיש לי כמו שנים. הייתי חייב להיות קר רוח ולשים את הרגשות בצד. הבנתי מה באמת קרה שם רק כשהגעתי לבסיס ונרגעתי", מספר סגן דניאל.

  • {{item.value}}
    {{item.count}}

{{counter}} אנשים סימנו כי המידע עזר להם

להיות נהגת? לא מה שחשבתן
מפעילות האמר קרבי: איך נראה יום בשטח?