נדב, רועי ועידן התגייסו ביחד לגדוד בזלת בחטיבת הנח"ל ודניאל לגדוד קרקל יחד עם עוד חברות מהגרעין. יצאנו ללוות את ארבעתם בכל תהליך הגיוס לצה"ל ובהחלט הצלחנו להרגיש מהם את המשפחתיות שנוצרה - חברות שבהחלט לא נעצרת בסוף שנת השירות אלא ממשיכה לשירות הצבאי. "אתה לגמרי מרגיש יותר בטוח ורגוע כשאתה יודע שאתה הולך לעבור יחד עם חברים את הטירונות", מספר נדב רגע לפני הגיוס.

שנת שירות - להכיר את עצמך, הצבא והאוכלוסייה הישראלית

תנועת הנוער העובד והלומד היא תנועה שפועלת בסניפים/קנים ברחבי הארץ ומחנכת לציונות, אחריות, חברות ומנהיגות חברתית. "זו באמת שנה מטורפת, למדתי על עצמי המון. פיתחנו תחושת אחריות ודאגנו אחד לשני. למשל, אם מישהו היה חוזר מאוחר אז הייתי דואג להתקשר אליו לשאול איפה הוא. אנחנו ממש כמו משפחה, עושים את הקניות שלנו לבד ומבשלים בעצמנו", מספר רועי.

"זה לא תמיד היה קל לחיות ביחד. כולנו באים עם הרגלים שונים וממקומות שונים. היום שבו הבנתי שזאת משפחה היה כשמצאתי את עצמי מבשל באמצע הלילה לחבר שחזר הביתה מאוחר. היה לי חשוב להכין לו אוכל ועשיתי את זה בכיף", מספר עידן.

נדב דווקא מדגיש את האחריות מצד אחר: "זאת חוויה להיות אחראי על מוקד פעילות בתנועה אחרי שאתה בעצמך היית חניך. הכל בעצם עליך, כל הדרכה שלך משמעותית בשביל החניכים והתחושה הזאת מפתחת אותך ובונה אותך".

למה בחרתם במסלול?

"מבחינתי זה היה די מובן מאליו שאני אעשה את המסלול כי הייתי בתנועה עוד מכיתה ז'", מספרת דניאל, וכך גם עידן שמספר על הבחירה: "כשהייתי בכיתה ט' המדריך שלי עשה פרק משימה וסיפר לי על כל התהליך. הניצוץ להירשם היה בכיתה י"ב כשהחברים הגדולים ממני עשו את זה וסיפרו לי המון חוויות. בסופו של דבר הגעתי לכאן, באמת לבד, הכרתי חבר'ה חדשים וזה היה קצת קשה בגלל הרקע השונה שממנו כל אחד מגיע".

לרועי הבחירה במסלול לא הייתה מובנת מאליה. "סיימתי י"ב וכל החברים ישר התגייסו. החלטתי ללכת לגור בקומונה כדי להיות מדריך ומחנך. החברים שלי לא הכירו את המסלול וקצת חששתי. אחרי שהתחלתי את התהליך הבנתי שזו הייתה בחירה נכונה".

יום הגיוס - התרגשות ואי וודאות

"תמיד זה היה נראה לי כמו משהו רחוק ולא ברור, כי סיימתי י"ב ואז אמרתי 'טוב יש לנו עוד שנה שלמה' ופתאום זה כבר עכשיו. יש כל מיני מחשבות של חוסר ודאות. אני שומע מחברים סיפורים, אבל תכל'ס אף אחד לא יודע מה הולך להיות", מספר רועי ומוסיף, "אני מרגיש שאני יותר מוכן בעקבות השנה, הפכתי ליותר עצמאי. מרגיע אותי שכנראה ארגיש יותר שייך כי אהיה עם אנשים שאני מכיר"

"אנחנו גם תוך כדי הצבא ממשיכים להיות חניכים בתנועה, יש לנו מדריך משלנו ואחת לשלושה חודשים יש לנו סמינר בו אנחנו נפגשים ל-3 ימים לדבר על מה שקורה איתנו, ועל מה שאנחנו חווים. כולנו במסגרת מסלול הנח"ל אבל בתפקידים שונים".

"בחודשים האחרונים עברנו המון הכנות לקראת הצבא - דיברנו על דברים שחשובים לקראת הגיוס, על המשמעות של צבא העם ועל המשמעות של ערך ההגנה. אני מרגיש שהשירות שלי יהיה יותר משמעותי בעקבות הלמידה,  אני גם מגיע יותר מוכן", מרחיב נדב.

כמה מילים על הטירונות…

כשהגענו לטירונות, פגשנו בפלוגה עוד המון אנשים שונים ומגוונים מתנועות אחרות וזה יצר מפגש מעניין. למרות שאתה רגיל לחיות עם הגרעין שלך, מכניסים אותך לצוותים עם אנשים שלא פגשת אף פעם. אומרים לכם שמעכשיו אתם החברים הכי טובים אחד של השני ובעתיד תעמדו זה לצד זה בשדה הקרב.
במהלך הטירונות התאמנו יחד, למדנו יחד, הכרנו אחד את השני לעומק, אבל מה שבאמת הכי גיבש אותנו היו המסעות - קילומטרים של הליכות עם משקל על הגב ואסור לדבר. הדבר היחיד שמחזיק אותך זה הידיעה שהצוות שלך איתך והם יעזרו לך לא משנה מה יקרה.
הגרעין לא נעלם, אנחנו מתראים הרבה ועושים המון דברים ביחד. אנחנו מצליחים לשמור על קשר ושולחים הודעות בשעת הט"ש. זה הדבר שהכי מחזק אותי ונותן כוח להמשיך.