איך התחלת את הדרך שלך בצה"ל?

"את הדרך שלי התחלתי בטירונות במחו"ה אלון. אחרי חודש של טירונות, שובצתי כמש"קית משא"ן סדיר ועברתי קורס שארך שבועיים בחטמ"ר מנשה. מיד לאחר הקורס הגעתי לאוגדת אזור יהודה ושומרון (איו"ש) ושירתי שם 8 חודשים. למרות כל מה שעברתי, מתחילת השירות שלי שם מאוד רציתי להיות נהגת בט"ש".

"אחרי כמה חודשים בשירות, החלטתי לפנות למפקדים שלי. הגשתי בקשה לעבור תפקיד ואחרי כמה שבועות בישרו לי שהבקשה שלי אושרה. עברתי קורס נהיגה (ליין נהיגה) בבית נבאלא והוצאתי רישיון C1 למשאית עד 12 טונות. לפני הגיוס לא למדתי נהיגה ותוך חודשיים עברתי גם תיאוריה, גם שיעורי נהיגה וגם מבחן נהיגה (טסט)".

"אחרי שקיבלתי את הרישיון עברתי קורס נהגי בט"ש באורך של שבועיים בבסיס צאלים. למדתי הרבה שיטות נהיגה שונות כמו בלימות חירום, ירידה לשוליים ועוד הרבה דברים שימושיים. מיד לאחר הקורס, הגעתי שוב לאיו"ש, אבל הפעם בתור נהגת".

איך עברה עלייך הטירונות במחו"ה אלון?

"היה לי קצת קשה אבל היה לי גם כיף. לפני שהתגייסתי שמעתי הרבה שמועות על בנות בעייתיות ונוער בסיכון שמגיעים לשם אבל כשהגעתי לשם הכל התברר לי כלא נכון. מצאתי מהר מאוד חברות והסתדרתי עם הבנות".

למה רצית לעבור להיות נהגת?

"חיפשתי מתחילת הדרך משהו אתגרי ולא הרגשתי שאני ממצאת את עצמי כמש"קית משא"ן סדיר. ראיתי את עצמי עם הלוחמים בגזרה ורציתי תפקיד עם הרבה אקשן. בנוסף להכל, זה גם ממש משתלם! הוצאתי רישיון בתוך חודשיים על חשבון הצבא ושילמתי רק 98 שקלים על הכרטיס עצמו".

מה סדר היום שלך?

"אני משרתת ביציאות של שבוע-שבוע עם עוד 3 נהגות במוצב ואנחנו עושות משמרות של 16-8, כלומר, 8 שעות נהיגה ולאחר מכן 16 שעות מנוחה. יש לי הרבה זמן פנוי לנוח ולעשות דברים שאני אוהבת. עד היום יצא לי לנהוג על כמה כלי רכב והיום אני נוהגת על Dmax".

"כשאני במשמרת התפקיד שלי הוא למעשה להסיע מ"כ ושני לוחמים לסיורים בגזרה, תרגולים, הקפצות ובדיקות של הכניסות והיציאות ממחסומים ואליהם. במהלך הסיורים אני נמצאת כל הזמן עם נשק ואפוד ואף פעם לא נוהגת לבד, תמיד יש איתי לוחם ברכב".

במבט לאחור, את שלמה עם הבחירה שלך?

"כולם חברים של כולם ואנחנו ממש כמו משפחה. אני חברה של הלוחמים, יש צחוקים והסיורים תמיד מהנים. אני נמצאת במוצב והגדודים שמשרתים בו מתחלפים אחת לכמה חודשים, ככה שאני מכירה הרבה חברים והאווירה מאוד משפחתית וכיפית".

"לעבור תפקיד הייתה החלטה אמיצה מצידי אבל אני לא מתחרטת לרגע. אני ממליצה לבנות שלא מפחדות מהאקסטרים להיות נהגות בט"ש ולבוא עם ראש פתוח, להיות נהגת זה לא כמו שזה יכול להישמע, זה תפקיד כיף עם הרבה אקשן, לפעמים עם אדרנלין והמון חוויות מבצעיות".