איך משתבצים לתפקיד מדריכת אוכלוסייה לשעת חירום?

"אמנם התפקיד לא דורש מיון אבל משובצים אליו לפי ציוני ההדרכה ביום המא"ה. הקורס אותו עוברות המדריכות הוא בפני עצמו קורס ממיין - המפקדים בוחנים מי עומד בסטנדרטים של התפקיד".

נשמע שמדובר בתפקיד לבנות שאוהבות הדרכה. עד כמה זה חשוב?

"נקודת ההנחה בקורס המאלש"ח היא שרוב החיילות שמגיעות לתפקיד לא יודעות להדריך, ולכן כולן מתחילות מאותה נקודת פתיחה. אחרי 3 חודשים המדריכות יוצאות עם כישורי הדרכה שלא חשבו שיש להן קודם. המטרה בסופו של דבר היא להפוך גם אנשים שלא מגיעים משום רקע הדרכתי למדריכים מן השורה".

רוב הבנות שמגיעות אלינו באות בלי שום רקע בהדרכה אבל אף אחת לא יוצאת מהקורס כשהיא לא בטוחה בעצמה

אז אם מעולם לא דיברתי מול קהל ושובצתי לתפקיד, יש לי ממה לחשוש?

"אני אגלה לך סוד, לרוב הבנות שמגיעות אלינו אין רקע בהדרכה. המטרה בצבא היא להתמודד מול הפחד הכי גדול שלך ולכן בקורס לומדים כל מה שצריך לדעת, מהבסיס. בתחילת הקורס כל מדריכה מתחילה עם הדרכות מאוד קצרות של 10 דקות, לאט לאט עוברת להדרכות של שעה מול חניכות הקורס ובסוף הקורס גם מתנסות בדבר האמיתי - הדרכה מול כיתה בבית ספר".

"אחרי כל הדרכה המפקדות מעבירות משוב, רושמות נקודות חוזק ונקודות לשיפור והולכים צעד צעד. אף אחת לא תצא מהקורס כשהיא לא בטוחה בעצמה. יש מרצה אזרחי של משרד החינוך, מנחה פדגוגית עם רקע בהדרכה, גורמים מקצועיים שעוסקים בהתמודדות עם מצבי חירום ואפילו מדריכות במילואים ממחוז הדרום שיצא להן להתמודד עם מצבי אמת, כמו צוק איתן למשל. המטרה היא ללמד אותנו להדריך גם יחיד וגם קבוצה, גם בשגרה וגם בחירום".

איך נראית שגרת היום של מדריכת אוכלוסייה לשעת חירום?

"בתפקיד הזה אנחנו נדרשות להמון עצמאות ומשמעת עצמית. אנחנו הפנים של פיקוד העורף ושל צה"ל מול האוכלוסייה. כל מדריכה משובצת אחרי הקורס במחוז ובכל שבוע יוצאת להדרכה בבית ספר אחר כאשר אחת לשבוע מגיעים לבסיס. לפעמים לא משתבצים באותו המחוז של אזור המגורים ואז ישנים בבית החייל - חוויה בפני עצמה למי שמחפשת אופי שירות סגור".

"בכל בוקר במשך שבוע אני יוצאת לאותו בית ספר להעביר מערך שיעורים שמחולקים לפי ימים. למרות שאני יוצאת לבד וחוזרת לבד, אני תמיד מוקפת באנשים ולא מרגישה בודדה אף פעם".

מה שאני הכי אוהבת בלהיות מאלש"חית זה שהתפקיד מאוד שובר שגרה - כל שבוע אני במקום אחר

"מה שאני הכי אוהבת בלהיות מאלש"חית זה שהתפקיד מאוד שובר שגרה - את אף פעם לא יודעת את מי תפגשי בהדרכה הבאה שלך, כל שבוע אני במקום אחר. היעד הוא להגיע להדריך בכמה שיותר מוסדות לימוד במחוז. מדי פעם מדריכים גם מבוגרים - החל מהאוכלוסייה של מתכנתים בהיי-טק, עובדי מפעלים, גננות בגני ילדים, אחיות בבתי חולים ועד לעובדים במפעל לחומרים מסוכנים. המטרה לגעת בכל האוכלוסייה, אבל בעיקר בתלמידים בכיתות ה'".

למה דווקא תלמידים בכיתות ה'?

"פסיכולוגים התפתחותיים במשרד החינוך ערכו מחקר וגילו שהגיל הזה, 10-11, זה הגיל שבו הילדים הולכים ומשתפים את המשפחה במה שהם עשו בכיתה. ככה בעצם אני לא רק מלמדת את הילדים אלא דואגת שהם יעבירו את ההנחיות למשפחה כמו מה צריך לעשות בחירום, איפה נמצא המרחב המוגן בבית, איך מסמנים שטח כינוס ועוד".

באילו נושאים אתן מדריכות?

בכל יום אנחנו נוגעות בנושא אחר - ירי טילים ורקטות, שריפות, אירועי טרור, רעידות אדמה, התקפות כימיות, חומרים מסוכנים ועוד. אנשים שיודעים מה לעשות בזמן מצב חירום מרגישים מוכנים ויכולים להמשיך ברציפות התפקודית שלהם. המטרה היא שבעת אסון, האוכלוסייה תדע מהי הדרך הנכונה להתמודדות. למשל, בזמן רעידת אדמה, ידעו לצאת מהמבנה מחשש שהוא יקרוס. אנחנו מנסים למנוע מצב בו פלוגות החילוץ של פיקוד העורף יצטרכו להיכנס לפעולה.

במקרה של מבצע או מלחמה - אתן מוקפצות לשטח?

"כן! למאלש"ח יש תפקיד מאוד מרכזי בחירום - ללכת למרכזי אוכלוסייה ולהעביר הנחיות, לבדוק שכולם יודעים מה צריך לעשות ולהרגיע את האוכלוסייה. החזית שלנו היא בעורף וחשוב שכולם יהיו מוכנים לחירום.

פגשנו לא פעם מומחה להתנהגות שלימד אותנו איך לגרום לאנשים לרצות להקשיב לנו. חשוב שניגע באוכלוסייה ונהיה מקצועיים עם קור רוח, במיוחד כשכולם מרגישים לחוצים.

נשמע שתפקיד כזה יכול לעזור גם מחוץ לצבא. את מרגישה שקיבלת כלים לחיים האישיים?

"מאלש"חיות מקבלות המון כלים להמשך החיים - לומדות לדבר עם אנשים, להוביל תהליכים, לשנות דברים ולבטא את עצמן בצורה הכי טובה. לא בכל הדרכה יקבלו אותך בידיים פתוחות, לפעמים צריך להתעקש על החשיבות, אבל בכל מקום בחיים נצטרך להתעקש על דברים שעקרוניים לנו - בעבודה, עם חברים וגם בזוגיות".