לוחמי המעברים עובדים יום ולילה, בגשם ובשמש, שומרים ומגנים על המעברים והגבולות. הם אלה שמונעים את הפיגוע הבא. "אם אתם מחפשים אקשן - אתם לגמרי שייכים אלינו". ישבנו לשיחה עם סמל יובל וייסמן, לוחם מעברים, כדי שיענה לכם על כמה שאלות, וכן גם על הקשות >
תפריט נגישות
תפריט נגישות
השכפ"ץ של המדינה
מה באמת עושה לוחם מעברים?
מקבלים נעלי חי"ר או לא?
"אני אהיה כן איתכם, לפני הגיוס לא רציתי את התפקיד", מספר בכנות סמל יובל וייסמן. "לא חשבתי על לשנות שיבוץ, אבל גם לא התלהבתי יותר מדי. בעיקר בגלל שלא הכרתי את התפקיד ולא היה עליו יותר מידי מידע באינטרנט. כל מה ששמעתי זה דברים לא טובים - שבקושי רואים בית, שלא מקבלים נעלי חי"ר ושלא מקבלים משכורת של לוחם - אבל גיליתי שזה בכלל לא נכון".
"שבועיים לפני הגיוס הגיעה אליי הביתה קצינה מהחיל להסביר קצת על התפקיד ולהפיג חששות. היא סיפרה לי מה עושים בו, הסבירה לי את החשיבות שלו וגם על הסיכונים שבו, כמו המגע היום-יומי עם אוכלוסייה עוינת. החלטתי בכל זאת לתת לזה צ'אנס".
לשחק את המשחק
לוחמי ולוחמות המעברים עוברים טירונות 03 וקורס בבה"ד 13 שבעיר הבה"דים, סך הכל 3.5 חודשים. "המשמעת הייתה מאוד רצינית", נזכר יובל. "בעיקר לימדו אותנו על משמעות העבודה שאנחנו עומדים לעשות ועל כמה שהיא קריטית לביטחון המדינה".
"בהתחלה היה קשה להתרגל", מספר יובל. "למדתי שצריך פשוט "לשחק את המשחק" - החל מהמשמעת הקשוחה ועד לכל הנהלים והחוקים - זה בשביל להרגיל אותנו למסגרת. פשוט צריך לעשות מה שאומרים ולא לקחת קשה שום דבר. בסופו של דבר המפקדים הם גם בני אדם, וגם הם היו באותו מקום כמונו לפני כמה חודשים".
חיפוש יסודי
הטירונות והקורס של לוחמי המעברים הם בצמוד אחד לשני. "בקורס למדנו בעיקר שיעורים מעשיים - איך לזהות תעודות מזוייפות, איך לבצע חיפוש יסודי ברכב, איך לזהות אנשים חשודים לפי שפת הגוף, ממה מורכבות תעודות הזהות שלנו ועוד. יש כל מיני סימנים שצריכים להדליק אצלנו נורה אדומה - כמו מבטים מסוימים, דיבור באופן מסויים וכו'. מתרגלים כל הזמן".
חיכוך יום-יומי
לוחמי המעברים מתחלקים לשני גדודים: גדוד "ארז" שתופס את הגבולות באזור עוטף ירושלים וגדוד "תעוז" שתופס את המעברים באזור יהודה שומרון. "ביום הראשון עשינו מטווחים על הנשק האישי שלנו והתפצלנו לפלוגות. לכל פלוגה יש מחסומים, שערים ומעברים ששייכים רק לה. אני קיבלתי את פלוגת להב בגדוד תעוז והגעתי למחסום "מכבים" שליד מודיעין".
"המחסום שלי הוא קו חם ויש פה חיכוך יום-יומי עם האוכלוסייה הפלסטינית משני הצדדים של המחסום. זה כביש ראשי בין ירושלים לתל אביב ועוברים פה בערך 40 אלף כלי רכב ביום", מסביר יובל. "המטרה שלנו היא לאפשר תנועה זורמת".
כולנו עושים את התפקיד, השאלה היא מתוך איזה מקום. יש כאלה שעושים את זה מתוך אהבת הארץ ויש כאלה כי הם פשוט חייבים. אני עושה את זה כי אני מבין את החשיבות של התפקיד
זו המשימה שלי
אתה לומד להתמודד עם כל קושי, ולא תמיד קל. אתה אומר לעצמך אני לוחם וזו המשימה שלי. אתה מבין שהמשימה שמוטלת עליך גדולה מזה שקצת חם או שכואבת לך הרגל, וחוץ מזה, שיש לך את החברים שתמיד שם לעזור אם קשה ולהיות אחד בשביל השני".
אני לוחם במשטרה הצבאית, הבעיה מתחילה כששוכחים שהחיל מורכב גם מאיתנו, הלוחמים - רואים כומתה כחולה וישר עולות סטיגמות
הכל עניין של תדמית
בסופו של דבר אנחנו אלו שעולים מול האוכלוסייה, אנחנו אלו שמבצעים את הבידוק ואם אנחנו לא היינו עושים את מה שאנחנו עושים - אי אפשר לדעת מה היה יכול לקרות. בגדוד תעוז, למשל, אנחנו שם לבד, גם על הבידוק, וגם על האבטחה. אם אתם מחפשים את האקשן והמגע היום-יומי עם האוכלוסייה משני הצדדים - אתם לגמרי שייכים אלינו".
התפיסה הגדולה
"היו לי הרבה תפיסות. בעיקר של שוהים בלתי חוקיים ומסתננים, אבל יש אירוע שזכור לי. זה היה בתחילת חודש יוני ובדיוק הגיע רכב שרצה להיכנס. לקחתי תעודה כרגיל ועליתי מול החמ"ל לוודא שאין התראה ושהוא לא מהווה סיכון. הודיעו לי שאפשר לתת לו לעבור אבל רק אחרי בדיקה".
"התחלתי לבדוק את הרכב, וחיפשתי בכל התאים, עד שהגעתי לכיסא שליד הנהג. התכופפתי ופתאום שמתי לב לאקדח. תפסתי אותו וישר שאלתי למה זה אצלו? למה הוא מנסה לעבור עם זה? הוא התחיל להסביר שזה בכלל לא שלו, מישהו שכח את זה באוטו, הוא לא ידע שזה שם. אבל זה כבר לא היה משנה - לקחנו את האקדח ואת התעודות שלו, והחרמנו את הנשק. אי אפשר לדעת מה היה קורה אם לא הייתי מוצא את האקדח".
ברגע אחד קטן הכל יכול להשתנות ומחסום רגוע הופך לזירת קרב. אי אפשר לדעת מי יהיה הבא שינסה להפר את השקט ובשביל זה אנחנו כאן, להגן על הגבול
"יש לי חברים שמספרים לי על אירועי ירי או דקירה שקרו אצלם במעבר. האוכלוסייה שאנחנו נתקלים בה ומגיעה מהשטחים יכולה להיות רגועה וחברותית אבל חייבים לזכור שברגע אחד קטן הכל יכול להשתנות ומחסום רגוע הופך לזירת קרב. אי אפשר לדעת מי יהיה הבא שינסה להפר את השקט ובשביל זה אנחנו כאן, להגן על הגבול".
משובצים למעברים? זה בשבילכם
"תנו צ'אנס, אל תסרבו ישר", קובע יובל. "אתם לא יודעים באמת מה מחכה לכם. האנשים פה הם מדהימים, חברים לכל החיים. רק כשאתה כאן אתה קולט כמה חשוב התפקיד הזה. אם אתם מחפשים משהו משמעותי - זה המקום. יש פה סיפוק עצום. אנחנו מגינים על המדינה ומסכלים את הפיגוע הבא".
-
{{item.value}}
{{item.count}}