אחד מהחיילים שלי נכנס לשוק, נפל על הרצפה והיה בהתקף אפילפסיה. הוא פרכס, זה היה ממש מסוכן בגלל המצב המבצעי שהיינו בו

"כשתפסנו קו בשכם הגיעו פעם בחודש כ-50 אוטובוסים של אזרחים ישראלים שהתפללו לאורך כל הלילה בקבר יוסף. ההתקהלות גררה הרבה פעמים זריקת אבנים ובקבוקי תבערה. באחת הפעמים ביציאה שלנו משם, שכל מה שעובר לנו בראש זה שסיימנו ושאנחנו חוזרים הביתה והולכים לישון - התחילו לזרוק עלינו אבנים, בקבוקי תבערה ורימוני הלם", מספר סמ"ר ערן כהן, לוחם חוד כפיר, על אחד מהרגעים המלחיצים שחווה כמפקד.

"שמענו ירי מרחוק והבנו שזה רק מתקרב אלינו ומגיע, פעלנו מבצעית, התגוננו והלכנו בהדרגה אחורה, ופתאום אחד מהחיילים שלי נכנס לשוק, נפל על הרצפה והיה בהתקף אפילפסיה. הוא פרכס, זה היה ממש מסוכן בגלל המצב המבצעי שהיינו בו. אני וחייל נוסף פתחנו מהר אלונקה והרמנו את החייל שפרכס, ואז החייל שסחב איתי את האלונקה קיבל בלוק לרגל - ונפל".

אני לא מספר למשפחה שלי סיפורים קשים שאני חווה

לערן ולמשפחתו היה ברור שהוא יהיה לוחם: "אבא שלי היה בפלס"ר צנחנים ואח שלי גם היה לוחם. אני לא מספר למשפחה שלי סיפורים קשים שאני חווה, למשל, את הסיפור הזה לא סיפרתי להם. זה דאגה של הורים, אני יודע שכל פעם שאני אגיד להם שאנחנו יוצאים לשטח מסויים, גם אם זאת הפעילות הכי רגועה בעולם ואין מצב שיקרה משהו - אמא שלי לא תישן כל הלילה. אז אני מרכך את הדברים, שיהיה יותר קל לשמוע אותם".

בכל חצי השנה הראשונה הייתי עם הראש ברצפה ולא השקעתי יותר מידי

כשרק התגייס ערן בכלל לא חלם שכל זה יקרה לו: "רציתי בהתחלה להגיע לעוקץ, ידעתי שיש אפשרות להגיע לשם דרך כפיר. לא ידעתי כל כך על צה"ל, בתקופה שהייתי מלש"ב עדיין לא היה קיים אתר "מתגייסים", אבל ידעתי שבעוקץ העבודה היא עם כלבים ואני מאוד אוהב כלבים אז התפקיד נשמע לי מעניין. התגייסתי לכפיר, אחרי שבוע עשיתי את הגיבוש לעוקץ ולא התקבלתי - והגעתי לכפיר".

"בהתחלה הייתי ממש מבואס, בכל חצי השנה הראשונה הייתי עם הראש ברצפה ולא השקעתי יותר מידי. ממש נמאס לי ורציתי לעזוב, ואז המפקד שהכי התחברתי אליו ניגש אליי והתחיל לדבר איתי, סיפר לי קצת מה הוא היה עושה בגדוד, כמה הצבא עזר לו באופן אישי - זה נתן לי תקווה, שאולי זה לא המקום שרציתי להגיע אליו אבל יש לי לאן להתקדם.תוך כדי האימון המתקדם התחלתי להבין את משמעות התפקיד שלי והתחלתי להתעניין בו. הבנתי את הייעוד של החטיבה, ומה זה כפיר ולוחמה. בשלב הזה כבר שיניתי גישה, הייתי בראש פתוח וייעדו אותי לצאת לקורס מ"כים".

פתאום הסתכלתי על עצמי, ואני פשוט בן אדם אחר לגמרי

"במבט לאחור, אני שמח שלא ויתרתי. לאורך השירות הכרתי אנשים מכל המקומות והסוגים של הלוחמים. וראיתי בעיניים דברים שאחר כך לא האמנתי שחווית. הייתי מבין האנשים עם הכי הרבה ניסיון מבצעי. אני מסתכל על איך שהייתי בטירונות ואיך שאני עכשיו, על הדברים הכי קטנים - ואני פשוט בן אדם אחר לגמרי: באחריות, במשמעת ובכושר - כל הדברים שלא הייתי הכי חזק בהם".

תחילת השירות הצבאי

"יום הגיוס שלי לווה בחששות", מספר סמ"ר ערן כהן. "הגעתי ליום הזה בלי לדעת יותר מידי על מה שמחכה לי ביום הגיוס, כי בתקופה שלי כמלש"ב לא היה את המידע החשוב שמונגש היום באתר 'מתגייסים'. הגענו לחטיבה והתחלנו את שלב טרום הטירונות: למדנו את המשמעת הדרושה, העמידה בשלשות וב-ח'. אחרי שבוע יצאתי לגיבוש עוקץ - הכנו את הפלוגות לטירונות שעתידה להתקיים בהן והתחלנו להבין את המשמעות להיות חייל בצה"ל".

"הטירונות אורכת ארבעה חודשים ומתקיימת בבא"ח החטיבה בבקעת הירדן. מתחילים להתמקצע ברמה בסיסית בנשק, בשטח ובשדאות, לומדים לירות ומבינים מהי המשמעת הצה"לית", מסביר סמ"ר ערן כהן. "באימון המתקדם עובדים על היותנו לוחמים: מתמקצעים, לומדים יותר על השטח ומבינים איך המחלקה והפלוגה יעבדו".

אתה רואה בעיניים את הסכסוך

"אחרי האימון המתקדם עולים לגדודים, בעיקר ביהודה ושומרון. אני עליתי לגוש עציון, שם התחלתי לתפוס קו - עולים שמירות, עושים סיורים ושומרים במחסומים. אתה רואה בעיניים את הסכסוך, יש רגעים שאתה לא יודע מה הולך לקרות. פתאום הדברים שאתה שומע בחדשות באים לידי ביטוי, אתה מסתכל ממקור ראשון על מקרים כאלו, וזה משפיע עליך והולך איתך. גם עכשיו כשאני קורא חדשות יש לי תמונה בראש של מה שקורה".

"עם הזמן אתה מתחיל לצאת לפעילויות מבצעיות, מעצרים, סריקות לאמל"ח, זימונים למשפטים שיש. הסיטואציות האלה בשירות מאוד עזרו לי תור בן-אדם: זה מתרגל עבודה תחת לחץ, עוזר לך לבנות את הביטחון העצמי שלך ולראות איך אתה עובד עם אנשים".

צריך להיות אחראי על חיים של חיילים ולוודא שהם עובדים כמו שצריך כי זה מסוכן

בהמשך יצא סמ"ר ערן כהן לקורס מ"כים: "זה משהו שרציתי מההתחלה", הוא מספר. "אחרי הקורס חזרתי להיות מ"כ בגדוד ועמדו בפניי שתי אפשרויות: להיות מ"כ טירונים או מ"כ בגדוד. הגעתי לפלוגת מסלול והתחלתי לפקד על פעילויות, זה שונה לגמרי, צריך להיות אחראי על חיים של חיילים ולוודא שהם עובדים כמו שצריך".

הדברים הקטנים שעושים לך את היום

"בקו ובגדוד אזרחים באים אליי ומביאים לי שתייה מתוקה או חטיפים קטנים - הם מסתכלים לך בעיניים ואומרים לך תודה, ואתה מבין שזאת תודה אמיתית שבאה מהלב. זה הדברים הקטנים שעושים לך את היום".

"החברה בכפיר כל כך שונים ומגוונים, כל אחד מגיע מאזור שונה ותפיסת חיים שונה. הבן אדם שאתה הכי שונא בעולם יהפוך להיות החבר הכי טוב שלך בסוף ההכשרה. בהכשרה עוברים רגעים משמעותיים קשים ומאתגרים ביחד, אתם בוכים ביחד, עושים הכל ביחד ואוטומטית נהיים החברים הכי טובים. אתה לומד להתמודד עם אנשים ששונים ממך ב-180 מעלות בכל מיני סיטואציות, וזה יכולות שאתה לוקח איתך לאורך כל הדרך".

טיפ למלש"בים

"אל תתייאשו מהר. אתם מגיעים למקום חדש ושונה, יהיו לכם רגעי משבר - וזה טבעי. היו לי רגעים שרציתי לרדת מכפיר, והיום, במבט לאחור, אני יודע שהייתי מצטער אם הייתי מוותר לעצמי. אני כל כך שמח על השירות שלי", אומר ערן בגאווה. "גם אם אתם מרגישים שאתם לא במקום הנכון - תשארו, תסיימו את השלב הראשוני, תעשו עם עצמכם חושבים ותחליטו אם זה מתאים לכם. אל תעזבו כשקשה, תעזבו אחרי שקשה - כי רק אז תוכלו לחשוב בצורה הגיונית".