"באחד הלילות הופעלה אזעקת צבע אדום, הוקפצנו לסוללה והתחלנו ליירט מטרות שנורו לעבר יישובי הדרום. כולנו נכנסנו למצב חירום וכוננות. ראינו בעיניים שלנו את היירוטים בשמיים והבנו שאנחנו באמת מגנים על אזרחי המדינה. עניין של דקות אחדות שבהן תפעלנו את מצב החירום ועצרנו אותו לפני שהוא סיכן את כולנו. בתפקידי הלוחמה עוברים חוויות מאתגרות וקשיים שעוד לא חוויתם: מצבי חירום, הקפצות ופעילות מבצעית. בנוסף, יידרש מכם לפעול בצורה מהירה וחכמה." מספרת בגאווה סמל נועה בן סימון, מתל אביב, לוחמת הגנה אווירית מגדוד 947 בסוללת בזלת.

איך ידעת שאת רוצה להיות לוחמת?

"בתור עולה חדשה, חיפשתי חוויה אחרת מכל מה שהכרתי. רציתי לחוות שטח, ובסופו של דבר לשרת בתפקיד שאני אהיה גאה בו. עליתי לארץ בזמן מבצע "צוק איתן" במהלכו נחשפתי לחשיבות מערכות ההגנה האווירית והבנתי את המשמעות הכבירה שיש לתפקיד. הבנה זו גרמה לי לחקור ולחפש מידע אודותיו." משתפת נועה.

"ההרגשה להיות לוחמת היא משהו שאי אפשר להסביר במילים, תמיד ידעתי שאני רוצה להיות לוחמת כמו מעין שליחות." נועה מוסיפה "היה לי גם חשוב לשרת בחיל האוויר מכיוון שאבא שלי שירת כטייס. לקחתי על עצמי את המחויבות להמשיך את השושלת המשפחתית בחיל האוויר. כשקיבלתי את השיבוץ הייתי מאושרת, כמעט בכיתי מרוב התרגשות." מספרת נועה על הרגע בו היא גילתה ששובצה כלוחמת הגנ"א.

ביום הגיוס שלך איך הרגשת?

"ביום הגיוס הייתי לחוצה, המחשבה שאני נכנסת למערכת חדשה ואני לא יודעת מה יהיה קצת הפחידה אותי. אבל בכל זאת התרגשתי להתחיל בדרך חדשה בה אני אלמד על התפקיד ועל עצמי." סיפרה נועה בהתרגשות.

"את הטירונות עברנו בבית הספר להגנה אווירית (ביסל"א). הגיוס לתפקיד כולל טירונות 03 בה לומדים את יסודות הלחימה ואימוני כושר."

"הטירונות המעורבת גרמה לשוויון בין כולם, אין דבר שבן עושה ובת לא עושה. זה נותן לבנות את הידיעה שהן מסוגלות ויכולות לעשות הכל בדיוק כמו הבנים. אצל הבנות הטירונות מתחילה במכינה, שבועיים של הכנה בבסיס הטירונות. המכינה זו הדרך הטובה ביותר להבין את המערכת ולהסתגל אליה, מעין נחיתה רכה לתוך הצבא." מסבירה נועה.

איך הרגשת בסוף הטירונות?

"בסוף הטירונות יש מסע כומתה, כשסיימתי את המסע פרצתי בבכי. החברים מסביבי חשבו שאני בוכה בגלל הקושי הפיזי אבל אני הסתכלתי אחורה על כל מה שעברתי בטירונות והייתי גאה בעצמי. אם אני עשיתי את זה, הוכחתי לעצמי שאין דבר העומד בפני הרצון" מספרת נועה עם חיוך נרגש על פניה.

מה עושים בהכשרה?

"ההכשרה המקצועית היא חלק מכל תקופת הטירונות. ההכשרה המקצועית שונה מההכשרה הרובאית מכיוון שבה התמקדו בעיקר בחומר מקצועי ולימודי ומסווג, נושאי הלימוד היו מרתקים. למדנו על איך לפעול במצבי חירום שונים, חווינו המון הקפצות בלילה. אחרי ארבעה חודשים של הכשרה יש אפשרות לצאת לקורסים שונים (כמו חובשים, פיקוד, מיירטים). אני כלוחמת שובצתי לבסיס של כיפת ברזל בשטח. בהגנה אווירית לבסיס הזה קוראים סוללה. הסוללה מקבילה לפלוגה וכל סוללה מגנה על איזור גאוגרפי אחר. במהלך התפקיד שלי הייתי חלק מפריסה מבצעית של כיפת ברזל באזורים שונים בשטח ולאחר מכן המשכתי לתפקיד בביסל"א בו אני מתמקדת בעידוד גיוס מלשב"ים  למערך ההגנה האווירית, לוקחת חלק בתהליכי הגיוס שלהם, מספרת להם על כלל התפקידים לפני הגיוס, כדי שידעו על כל האפשרויות שלהם בהגנ"א."

מה את קיבלת מהתפקיד לעצמך?

"הצבא גרם לי להתבגר, להבין כל דבר לעומק ולהיות סבלנית. כשהגעתי לארץ לא היתה לי עזרה והבנתי איך להשיג הכל לבד, להבין מה הערך שלי."

ולסיום, יש לך עצה לתת לכל מי שמעוניינת בלוחמה?

"העצה הכי גדולה שלי היא לבוא עם ראש פתוח. לזכור שיותר קל לעבור הכל ביחד, תמיד לתמוך אחת בשניה. הכל אפשרי, תאמינו בעצמכן, אם אני הצלחתי גם אתן יכולות, אתן מסוגלות להכל. אתן יכולות להיות הלוחמות שממש מגנות על הבית שלנו באמת."