"כבר ביום הראשון שלי בבית הסוהר מגידו היה מצב חירום. רגע אחרי שהפעילו את האזעקה רצתי לאזור, אך לא יכולתי להתקרב יותר מדי למקום האירוע או לתפעל אותו כי הייתי חדש בתפקיד וטרם עברתי את הקורס המכשיר אותי להיות סוהר. כשהגעתי למקום הבנתי שמדובר באירוע אלימות: כל החצר הייתה הפוכה והאסירים 'הלכו מכות' אחד עם השני. הסוהרים התחילו לבצע את עבודתם והוציאו אסירים באזיקים אחד אחרי השני, היה בלאגן שלם. בקטטה הזו היו מעורבים כ-20 אסירים", נזכר סמל קיריל מילינצ'וק בן ה-23, חייל בשב"ס המשרת בבית הסוהר מגידו.

"זה היה מחזה שגרם לי להבין לאן הגעתי, אמרתי לעצמי שכאן לא יהיה משעמם. חשוב לי להגיד שהדברים האלה הם נדירים ואני שמח שזה בזכות עבודתנו. התפקיד שלי הוא לשמור שדברים כאלה לא יקרו - ואני עושה את העבודה בצורה הטובה ביותר שאני יכול", קובע קיריל.

"אני אחראי על האגף שבו נמצאים מאות אסירים ביטחוניים שביצעו עבירות נגד המדינה. כל יום מחדש אתה מבין את משמעות התפקיד כי כל דבר שיקרה כאן, כל טעות - תשפיע על ביטחון האנשים שמחוץ לבית הכלא, על המדינה".   

                                                                                  

אפשר להגיד שהשב"ס לימד אותי עברית

תחילת הדרך

"אני חייל בודד, עליתי מאוקראינה בגיל 19 יחד עם עולים נוספים ממדינות באזור ברית המועצות. גרנו בכרמיאל ולמדנו עברית במשך 7 חודשים, אך רק לאחר מכן, בשירותי הצבאי, התחלתי ללמוד עברית באמת. כשהגעתי לשב"ס לא דיברתי עם אף אחד כמעט חודש כי לא הייתי בטוח בעברית שלי. לאט לאט התחלתי לקבל ביטחון, אפשר להגיד שהשב"ס לימד אותי עברית", מספר קיריל בהתרגשות. "לאמא שלי אני מספר על השירות שלי כל הזמן, אך לא מפרט יותר מדי כדי שלא תדאג".

 אנחנו שולטים בכל תחום בחיים שלהם ומוודאים שהשגרה נשמרת

רגע, אז מה עושים ביום יום?

"בכל משמרת אני נכנס בשערי בית הסוהר, מדפיס כרטיס כניסה, עובר שיקוף ומחליף למדי ב'. בשעה תשע וחצי יש לנו תדרוך ובו מעדכנים אותנו על האירועים במשמרות האחרונות, אחר כך כל אחד נכנס לתפקיד שלו." הוא מספר. "אנחנו מנהלים את סדר היום וחיי השגרה של האסירים: הטיולים, האוכל, היציאות למרפאה והנסיעות לפגישות עם עורך הדין ולבתי המשפט. אנחנו שולטים בכל תחום בחיים שלהם ומוודאים שהשגרה נשמרת", הוא מספר.

"לפני כל משמרת אנחנו בודקים את הציוד שלנו שהכל תקין והכל במקום. בנוסף, אנחנו סופרים אסירים על מנת לבדוק שכולם נמצאים. העבודה כסוהר היא מאוד אינטנסיבית, כשאתה כאן אתה עובד כל הזמן: מתוך 24 שעות יש לך 4 וחצי שעות לעצמך כדי לאכול, להתלבש ולישון".

אני מכיר אסיר שרצח בפיגוע שלוש חיילות בתחנת אוטובוס, איך אני אמור לדבר איתו כל יום אחרי שאני יודע דבר כזה?

איך זה להיפגש כל יום עם אסירים?

"יש לי חוק כזה שגם אם אני יכול לדעת מה אחד מהאסירים עשה אני מעדיף לא לדעת, כי אם אתה יודע מה המחבל עשה לא תוכל לעשות את העבודה שלך באופן מקצועי. למשל, אני מכיר אסיר שרצח בפיגוע שלוש חיילות בתחנת אוטובוס - איך אני אמור לדבר איתו ביום-יום אחרי שאני יודע דבר כזה? אני מנסה להפריד בין הרגש לעבודה בשביל שאני אוכל להמשיך לבצע את התפקיד שלי בלי קשר למה שהאסירים עשו", מסביר קיריל.

"מבחינתי כולם פה הם שווים כי אני לא רוצה שיהיו רגשות מעורבים. אני לא מדבר עם כל האסירים, בכל אגף יש מספר מצומצם של נציגים שרק הם יכולים לפנות אלינו הסוהרים", הוא מפרט.

מהרגע שהגעתי לשב"ס הבנתי שפה זה עולם אחר

זו חווית שירות שונה לגמרי משאר הצבא

"השירות כאן הוא דומה לעבודה רגילה באזרחות: אני יודע שיש לי 24 או 48 שעות של משמרת, זו חוויה שונה לגמרי משאר הצבא. עברתי טירונות ברמת רובאי 02, אבל מהרגע שהגעתי לשב"ס הבנתי שפה זה עולם אחר. החברים שלי מהבית אומרים לי כל הזמן כמה הם רוצים להיות בשב"ס, הם נדהמים מהאקשן כאן ורק מחכים לשמוע על הסיפורים שלי מכאן, הם גם קצת מקנאים, במשמרות שלנו". אומר קיריל באושר.

 כמה חופשים יש לך?

"כל חייל בשב"ס מקבל 18 ימי חופש בנוסף לסידור העבודה הרגיל. בשונה מצה"ל, בשב"ס אפשר לאגור עד חמישה ימי חופש בכל שנה, כלומר, אם לא ניצלת חמישה ימי חופש השנה ניתן להעביר אותם לשנה הבאה. כמו כן, גם ניתן להחליף אחד עם השני את הסידור עבודה שנקבע מראש".

אם אתה לא רציני לגבי השירות כאן אין לך מה לחפש פה

טיפ מאחד שיודע

"לשירות בתי הסוהר צריך להגיע בלב שלם ולתת את כל כולך. אני חושב שזה שירות לאנשים שרוצים להפוך את זה למקצוע לחיים, כאלה שרואים את העתיד שלהם בשירותי הביטחון. אתה חייב להיות רציני ומוכן ללמוד בשביל להצליח כאן. אחד הטיפים הכי טובים שאני יכול לתת לך זה למצוא חברים טובים, כי פה אתה עובד כל הזמן עם אותם אנשים באותם משמרות - אם הם לא יהיו שם בשבילך אף אחד לא יהיה שם בשבילך", הוא מייעץ.