לפני שהשמש מציצה בין ההרים, לפני שהבסיס מתעורר לחיים, יש רגע אחד שקט.

טיול בוקר, רצועה ביד, ומבט בעיניים אחד של השני. 'זה לא עוד טיול', מספר רס"ל איתי. "זה רגע של חיבור. זה הזמן שלי עם הכלב שלי, רגע לפני שהכאוס של היום מתחיל. יש שם שקט שאין בשום מקום אחר".

השותף שתמיד שם

השותפות הזו לא בנויה על מילים, אלא על שפת גוף, מבטים, נשימות. זו שותפות שנבנית דרך אלפי שעות אימון, ימים שלמים מלאים תרגולים והכשרות מיוחדות.

בעוקץ, השותף שלך לא מדבר איתך, אבל הוא יודע הכול. "הוא יודע כשמשהו לא בסדר, הוא יודע כשהסכנה מתקרבת, והוא שם כשצריך מישהו שיעמוד לידך בלי לשאול שאלות", מספר רס"ל איתי.

ההכשרה

השירות התחיל בטירונות - הרבה זיעה, לכלוך וקרב מגע, שמונה חודשים שמתעסקים רק בלוחמה."אנחנו הופכים להיות לוחמי קומנדו. עברנו טירונות קרבית, הכשרה אינטנסיבית, ואז הגיע הרגע המיוחד – הרגע שבו קיבלתי את הכלב שלי.

זה לא רק רגע שאני לא אשכח, זה הרגע שבו הבנתי שקיבלת שותף, ושאני אחראי עליו. לאחר מכן, יש עוד שמונה חודשים נוספים בהכשרה שבהם מכשירים אותנו להיות לוחמי עוקץ".

שגרה לא שגרתית

השירות בעוקץ הוא כל דבר חוץ משגרתי.

המשימות משתנות, המטרות מתחלפות, אבל בתוך כל זה - הכלב נשאר קבוע. "הוא העוגן שלי. כשאני יוצא לשטח, אני יודע שהוא שם איתי. רגוע, ממוקד, מבין אותי גם כשאני לא אומר מילה".

לכל מבצע יש קצב משלו, לכל רגע יש דופק אחר. אבל יש דבר אחד שלא משתנה: הקשר בין הלוחם לכלב שלו.

תמיד נשאר איתך

הלוחם והכלב נשארים ביחד לכל החיים, גם כשהוא מתבגר. "כשהכלב מגיע לגיל מבוגר, הוא משתחרר ויכול לחזור עם הלוחם שלו הביתה. אם הוא צעיר, הוא עובר ללוחם הבא וממשיך להגן על החיים שלנו. הקשר לא נגמר, הוא תמיד נשאר חלק ממך". אחד הרגעים שהכי זכורים לי מהשירות היה כשעברתי ליכולת מסווגת חדשה. תוך יומיים הייתי צריך להיפרד מהכלב שלי ולהתחיל מחדש.

גם אחרי שנפרדתי ממנו, והתחלתי להתאמן עם כלב אחר- הוא נשאר איתי בכל צעד", מספר איתי.

"זה גרם לי להבין יותר את המשמעות של להיות לוחם, הבנתי שאני צריך לזכור למה אני פה ולהיות פתוח לשינויים".

מי שחולם להגיע לעוקץ

"כבר כילד, הייתי רואה את הלוחמים של עוקץ והייתי רוצה להיות כמוהם - עם מדים טקטיים, אקדח וכלב. גם בקורס כושר קרבי המדריך שלי היה לוחם בעוקץ. מאז שהגעתי לתיכון, הייתה לי מטרה מול העיניים - עבדתי קשה והתאמנתי.

מי שרוצה להגיע לעוקץ צריך לדעת שזה לא עוד שירות קרבי - זה תפקיד שדורש אחריות אין-סופית, רגישות, קור רוח ויכולת להבין שאתה לא לבד".

הכלב הוא לא רק כלי – הוא הופך להיות החבר הכי טוב של הלוחמים, "הוא מצפה שתהיה שם בשבילו בדיוק כמו שהוא שם בשבילך", הוסיף רס"ל איתי בחיוך.

"כשהילדים שלי ישאלו אותי על השירות שלי, אני אגיד להם שהייתה לי זכות - לא כל אחד זוכה לחוות שירות כזה, לא כל אחד זוכה להיות חלק מדבר כל כך גדול."

בעוקץ, האימונים הם הרבה יותר מתרגילים והישגים – הם נבנים על מבטים, נשימות ופעימות לב משותפות. רס"ל איתי והכלבים של היחידה פועלים יחד, יום ולילה, עם המון אומץ ונאמנות.

"יש חוויות שאי אפשר להסביר במילים – רק להרגיש אותן מבפנים".