מה היו המחשבות על התפקיד לפני הצבא ובתקופת ההכשרה?

״ההבנה שאני רוצה להיות לוחמת, הגיעה מיד אחרי שהחלטתי להתגייס לצבא. אני אוהבת ללמוד דברים חדשים, ורציתי להתגייס לתפקיד המשלב בתוכו לוחמה וחשיבה טכנולוגית כאחד. בתקופת ההכשרה, עסקנו בתכני לחימה, וביניהם ניווטים וקליעה. יחד עם זאת, עברנו שיעורים עיוניים שכללו מבחנים״ משתפת רב״ט נ׳, ומוסיפה שכשהבינה שזה חלק בלתי נפרד מהתפקיד, גדל הרצון והציפייה שלה להתגייס ללוחמת ל״א. ״כשקיבלתי את השיבוץ לתפקיד שמחתי מאוד, אבל ידעתי שבכל תפקיד אצליח להביא לידי ביטוי את היכולת שלי ושבכל תפקיד יהיה לי כיף״ מוסיפה נ׳. 

טירונות של לוחמה אלקטרונית מתקיימת בבסיס שבטה, אורכת חודשיים וחצי וכוללת שטח, אימונים וקליעה.

ספרי קצת על תקופת הטירונות

״התגייסנו בתחילת הקורונה, לסגר של 42 יום - עם הקושי שבדבר, התחזקו הקשרים שבין חברי המחלקה״ נ׳ מספרת על הטירונות שלה שעל אף הקושי ולצד המסעות, המאמץ והאתגרים, זאת הייתה חוויה מדהימה. 

עוד היא הוסיפה על השוויון שניכר בין גברים לנשים בטירונות. ״מספר הגברים והנשים שנמצאים בתפקיד כמעט זהה. יש אמנם רף שונה בבר-אור, אבל ביתר הדברים הציפייה מאיתנו זהה, אנחנו עוברים אותו הדבר בדיוק. טירונות מעורבת, מחזקת את הידיעה שכולנו יכולים לבצע הכל באותה המידה״. 

אילו שינויים חווית מתקופת הטירונות להכשרה ביחידה?

״את הטירונות אנחנו עוברים יחד עם חיל התותחנים. היא מתעסקת בהכשרת הלוחם ככלל ולא בלוחמה אלקטרונית בפרט. תקופת ההכשרה, היא הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים עם התפקיד שאליו התגייסנו, לומדים להכיר אותו ואת המשמעות שלו״ מבהירה נ׳ ומספרת שכחלק מההכשרה עוסקים בלמידה עיונית הכוללת מבחנים על בסיס שבועי, לומדים על הכלים והציוד, ומכירים את הפלוגות השונות.

איך בא לידי ביטוי התפקיד בשגרה?

״בשגרה הפלוגות מחולקות לצוותים, באופן כזה שלכל צוות יש כלי. כל צוות אחראי על טיפול הכלי שלו, וביצוע בדיקות שבועיות לתפעולו״ מכניסה אותנו נ׳ אל לב העניינים. ״לפני פעילות מבצעית או תרגיל, העיסוק העיקרי שלנו הוא הכנה לקראת היציאה לשטח״. 

״בסוף ההכשרה משבצים אותנו בפלוגות השונות. פלוגות א׳ וב׳, הן פלוגות מבצעיות, והפלוגה השלישית זו פלוגת ההכשרות - שמפקדת על הקורסים השונים״. 

אני שובצתי לפלוגת ההכשרות. בסדיר הייתי בסיפוח לפלוגה מבצעית, לקחתי חלק בצוות ויצאתי איתם לפעילויות ותרגילים. לאחר חודשיים וחצי בסדיר יצאתי לקורס מכי״ם, ומשם חזרתי לפלוגה.

האם החברים והמשפחה תמכו בך לאורך הדרך?

״הגעתי ממשפחה דתייה - אפשר להגדיר אותה כחרדית. יצאתי בשאלה בגיל 11, שם ׳הטלתי את הפצצה׳ שגררה איתה לא מעט ריבים. גיוס לצה״ל לא ממש היה לי בראש, זה לא היה מקובל בחברה שגדלתי בה. קיבלתי צו ראשון, נדלקה בי נורה, משם כבר התחלתי לקרוא והבנתי שאני רוצה להתגייס״ מספרת נ׳ על חייה האישיים. 

״בשלב הזה, המשפחה שלי הבינה שזו הדרך שבחרתי בחיים, הם למדו להכיר בזה ולהתגאות בי על ההישגים וההצלחות שלי. לאורך תקופת ההכשרה קיבלתי המון תמיכה מהבית״. 

עוד מוסיפה נ׳, ״אני מרגישה שמעבר לתפקיד עצמו, החברים שאיתי במחלקה, הם כמו משפחה שלי. בגלל שהגדוד לא גדול, אנחנו מכירים כמעט את כולם״. 

מה היה האתגר הכי גדול שחווית בשירות?

״האתגר הכי גדול שלי מיום הגיוס, היה בהשלמת מ"כים. אחרי הקורס מ"כים, יצאנו להשלמה - שם הכינו אותנו להיות מפקדים בל״א. קיבלנו התנסות, כל אחד מאיתנו פיקד על כלי, קיבלנו משימה והיינו צריכים להתארגן עליה מאפס ועד לזמן יציאה. במשימה, נחשפתי בפעם הראשונה ל״מאחורי הקלעים״ של היחידה ולכמות ההכנות שצריך לעשות, כדי שהדברים יתנהלו בצורה טובה. מבחינה ביטחונית ומבחינה מקצועית. היו לנו שלושה ימים לצורך המשימה. הימים היו עמוסים ועם מעט שינה בלילה, אבל זאת הייתה חוויה טובה ומדהימה״ מספרת נ׳ בהתרגשות כשהיא מלאת התלהבות. 

איזה טיפ היית נותנת למתגייסים?

"תבואו בראש חיובי. הטירונות תהיה קשה בכל תפקיד. צריך ללמוד להסתכל על הדברים, לדעת לצחוק, להנות ולהבין שהכל זמני. עם הגישה הזאת הכל ילך חלק יותר".