"אני יושבת מול המצלמות, מזיזה אותן, מביטה באנשים ומתפעלת כל מיני אירועים בשטח. אני רואה כל פינה בעיר העתיקה בכל רגע נתון", מספרת רש"ט (רב שוטר) דפנה רידנק, בקא"סית (בקרית איסוף יבשתית) בשח"ם (שירות חובה במשטרה), שיושבת מולנו עם המדים הכחולים.

איך נראה יום בירושלים מהעיניים שלך (או יותר נכון - מעיני המצלמות)?

"יש המון אירועים, לפעמים אפילו קטנים, כמו למשל גניבת טלפון. אם אנחנו לא היינו פה לאתר את האירוע הזה, כנראה הוא היה נגמר באותו הרגע. טלפון שנגנב לא היה חוזר לבעלים שלו, או אירוע דקירה בו הדוקר בורח לאיזה סמטה היה נעלם מעיני המשטרה ולא היו מוצאים אותו", מתגאה רש"ט דפנה.

"היה לא מזמן אירוע של הפרת סדר וזריקת אבנים בהר הבית, למשל״, נזכרת דפנה. ״אנחנו תמיד בכוננות, אבל במיוחד בתפילות יום שישי של המוסלמים. אלו ימים שבהם מגיעים בדרך כלל עשרות אלפי מתפללים ולפעמים גם מאות אלפים. באותו היום שישי, מיד אחרי התפילה, התחילה תהלוכה שהתפתחה להפגנה אלימה בה התחילו לתקוף שוטרים. אנחנו אלו שזיהינו אחרי האירוע את כל מי שהיה מעורב, גם את רעולי הפנים וגם את בני הנוער".

מה אתם עושים כשיש אירוע?

"אנחנו מתחלקים ל-2: כמה עושים שחזורים של הצילומים, זאת אומרת, חוזרים אחורה בהקלטות כדי למצוא מאיפה הם הגיעו ומה בדיוק קרה, והשאר דואגים לעקוב בשידור חי אחרי החשודים", מפרטת דפנה. "באותו רגע, אנחנו גם מנהלים את צוותי השוטרים בשטח - אנחנו מנווטים את הצוותים למיקום המדויק של החשודים בזמן אמת. אם הם לא ישימו לב לנער שזרק עליהם אבן וברח - אנחנו נשים לב ונמצא אותו בשבילם". 

24/7 בפעילות

"אנחנו שומרים עליכם 24/7״, מספרת דפנה בחיוך. ״כן, כולל שבתות וחגים, אבל אנחנו עובדים במשמרות. אנחנו מתחלקים לצוות בוקר וצוות לילה למשך כל השירות. אני שייכת לצוות בוקר, משמרת רגילה שלי היא מ-6:30 עד 15:30, חמישה ימים בשבוע (כל אחת מקבלת יומיים מנוחה בשבוע). היום של צוות הלילה מתחיל ב-14:30 בצהריים ונגמר ב-7:00 למחרת, לכן הם גם עובדים רק שלושה ימים ונחים ארבעה בבית״.

זה לא מעייף להסתכל כל כך הרבה זמן על כל כך הרבה מסכים?

"קודם כל, אני צופה במצלמות במשך שעה ולאחר מכן נחה לשעה. בכל שעת צפייה, אני עוברת לעמדה אחרת שמראה בכל פעם אזור שונה״, מבהירה דפנה. ״בנוסף, המצלמות שלנו זזות 360 מעלות, אפשר לשלוט בהן והן איכותיות בטירוף. אפשר לעשות תקריב לבן אדם עד לרמה שרואים אפילו את הפרטים הכי קטנים בפנים שלו. חוץ מזה, אנחנו לא יושבות ומחכות שיקרה משהו, אנחנו מחפשות כל הזמן".

"אני אוהבת אקשן. לא הייתי בוחרת במקום הזה אם הוא היה משעמם או מעייף. זה מעניין לתפעל אירועים שחלקם מורכבים יותר או מורכבים פחות - אני מבינה היום שאני בתפקיד שבאמת מביא לשינוי ומציל חיים של אזרחים".

שכנעת אותנו, איך מגיעים לתפקיד?

"התמיינתי לתפקיד בתור מלש"בית ועברתי את המיונים בהצלחה. הבנתי שהגעתי למקום שנבחרו אליו רק מלש"בים בודדים", נזכרת דפנה. ״התגייסתי ועברתי טירונות 02, אחרי תקופה יצאתי לקורס שיטור של חודש במשטרת ישראל, ולאחר מכן עברתי חפיפה של 3-4 שבועות בהם למדתי כל פינה וכל אבן בעיר העתיקה בירושלים - הייתי צריכה לדעת איפה כל סמטה, כל רחוב, כל בית יהודי, אני מכירה את המקום הזה יותר ממי שגר פה כל החיים".

רוצים להיות חלק מהאקשן? זה מה שצריך בשביל התפקיד >