בהגיענו לביסל״ח 17 (בית ספר למקצועות החי״ר) הלכנו בבסיס עם לוחמי גולני וגבעתי, תחת השמש השקרנית של הדרום, דרך לא קצרה, מלאת חול, אבנים וגבעות ואז הגענו אליו- הנמ"ר. הנמ"ר (נגמ"ש מרכבה) הוא כלי משוריין שהמבנה שלו מבוסס על השלדה של טנק המרכבה. הכלי עונה על הצורך הטקטי של הובלת לוחמים אל שדה הקרב.

שם הכרנו את סמל עופרי. היא ידעה לספר לנו הכל על הנמ״ר. הלוחמים הפנו אותנו אליה בכל פעם ששאלנו שאלה. שם הבנו את הכוח שלה, בלעדיה כל הלוחמים לא היו יודעים דבר על הכלי שאיתו הם נלחמים בשטח.

ישבנו עם סמל עופרי לשיחה קצרה כדי לשמוע ממנה על התפקיד, על השירות ועל הדרך קיבלנו גם הרבה חיזוק והשראה נשית.

מי את?

"קוראים לי עופרי ואני מדריכת נמ"ר, אני משרתת בביסל״ח 17 (בית ספר לחי"ר)".

איך הגעת לתפקיד?

״רציתי מאוד להדריך, הרגשתי שיש עוצמה באישה אחת שמדריכה פלוגה שלמה של לוחמים ומלמדת אותם. ממש נלחמתי על התפקיד, הרגשתי שזה המקום שלי ואני מאמינה שמעבר להדרכה של הלוחמים והחשיבות שבדבר, אני זאת שגורמת ללוחמים לתחושת ביטחון לפני היציאה לקרב".

על התפקיד

״אנחנו מעבירות כל מיני קורסים, חלק מהאחריות שלנו היא להעביר קורס של 6 שבועות לטירונים. גולני וגבעתי הם אלו שמשתמשים בנמ"ר והם צריכים הרבה רענונים, מדריכת נמ״ר נמצאת המון בקורסים ובשטח.

השגרה שלי מאז המלחמה מאוד השתנתה, הלוחמים שתמיד הגיעו אלינו לעבור קורסים כבר לא יכלו להגיע אלינו והיינו צריכות להגיע אליהם. היינו יורדות כל יום לשטחי כינוס ועוזרות להם בכל דבר שהם צריכים.

השגרה מאוד אינטנסיבית, סגרנו 21 ימים בבסיס ועברנו מהדרכה להדרכה. למרות הקושי, זאת הרגשה אחרת שלא הייתה לי לפני בשירות. הרגשה שאת האדם הכי משמעותי לחיילים האלה לפני שהם יוצאים להילחם. ידעתי שמה שהסברתי להם בכמה שעות שיש לי איתם זה הידע שהם יוצאים איתו להילחם״. סמל עופרי מספרת שזה היה הרגע שבו הבינה כמה אחריות מוטלת על כתפיה.

הטירונות והקורס

"מדריכות חי״ר עוברות טירונות 02 במשך 9 שבועות והכשרה של 8-12 שבועות. מהיום הראשון מרגילים אותנו לעבור בדיוק מה שעוברים הלוחמים; השכמה בחמש וחצי בבוקר ועבודה פיזית בשטח עד עשר בלילה. תוך כדי לומדים להדריך. זה מאוד קשה לפעמים אבל זה גם מאד מספק.

מקבלים את השיבוץ בסוף הטירונות ואז מתחילים את הקורס לפי השיבוץ. אחרי הטירונות הזאת הבנתי שהכל בראש, אני יכולה לעשות כל דבר שאני רק ארצה״.

הכל בראש

סמל עופרי מאמינה שכל אחת יכולה לעשות את זה, כל אחת שיש לה את הניצוץ ואת הרצון, ״את יכולה לפתח את הכישורים שלך ולהוציא מעצמך את המיטב בתפקיד הזה. לגלות גבולות חדשים ולהוכיח לעצמך שאת יכולה לעשות הכל על הצד הטוב ביותר. כל אחת פה היא בחורה חזקה שיודעת לעמוד על שלה, אנחנו הרבה בשטח, עושות מטווחי ירי, מטווחים עם נמר והולכות לישון כל יום בשתיים בלילה, בהתחלה זה קשה ואז מבינים שכל קושי פה רק מחזק, הבנתי כמה הכל זה עניין של כוח רצון״.

מאחורי הקלעים

״אני חושבת שבחיים לא ידעתי שאני יכולה ככה להדריך ולעמוד מול אנשים״. אומרת סמל עופרי. ״למרות שהמדריכות לא יוצאות להילחם בקרב הן עושות עבודה כל כך קשה מאחורי הקלעים, מגיעות לכל חייל ונותנות לו את כל הידע שהוא צריך. הרגשתי ושמעתי בכל השירות שלי כמה אני משמעותית ובלעדיי כנראה שהכל היה נראה אחרת. אני זאת שמלמדת את החיילים מה לעשות במהלך הקרב״.

עופרי משתפת שבכל פעם שחייל אומר לה תודה - כל קושי מתגמד לצד היתרונות בתפקיד.

חברות לחיים

סמל עופרי מספרת שאחד הדברים שהיא הכי שמחה בגללם שהגיעה לתפקיד - זה החברות. ״מהקמ"ד (קורס מדריכות) לימדו אותנו שאנחנו תמיד ביחד. אנחנו הולכות לחדר אוכל ביחד, להתקלח ולישון ביחד, הכל אצלנו במגורים מנומר. מוסיפה סמל עופרי- ״בחיים לא תראה נמרה לבד. זה לא יקרה״.

טיפ מסמל עופרי

״תלחמו על זה כי אין הרגשה יותר מספקת מלקבל הודעות תודה בסוף כל יום או לשמוע כמה בלעדיי הם לא היו מצליחים בפעילות, זה שווה יותר מהכל. תלחמו ותתאמצו כדי להשיג את התפקיד הכי טוב עבורכם. יש לכם זמן מוגבל בצבא, תבחרו לנצל אותו בדרך הכי טובה ומשמעותית שיש״.