השעה 7:02 בבוקר, התחלתי את הנסיעה לבסיס, ברקע התנגן השיר "יש לך אותך" של מירי מסיקה.

מזג האוויר והמוזיקה החזירו אותי מיד ליום הראשון בטירונות שלי, היו עננים אפורים בשמיים כחולים, התקופה היא בין הסתיו לחורף- הרגשה של התחדשות, תקופה חדשה.

זאת הייתה התחושה שליוותה אותי מתחילת הטירונות, אני אף פעם לא אשכח את היום הראשון בטירונות שלי, תחושת האי-ודאות הזאת, במקום חדש, עם אנשים שאני לא מכירה בידיעה שהם יהפכו בעוד יומיים לאנשים שילוו אותי באתגרים ובכל הקשיים, וגם ברגעים הכי מרגשים ומיוחדים- בחוויות של פעם בחיים.

כשנכנסתי לבט"ר ניצנים ראיתי את כל המתגייסים החדשים עומדים בתור ארוך עם תיקי ענק על הגב.

גם המפקדים עמדו שם, ועזרו לכולנו להבין לאן ללכת ומה לעשות. זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי את המפקדת שלי, אנסטסיה. מהרגע הראשון היא הקרינה ביטחון, והרגשתי שהיא שם בשבילי.

"כל שאלה שיש לך – תפני אליי", היא אמרה, וכבר אז הבנתי שהיא לא רק מפקדת, אלא מישהי שתמשמש לי לעוגן לאורך כל התקופה. האוהל שחלקתי עם שבע בנות נוספות הפך להיות הבית שלנו. היו ימים של צחוק אינסופי ושיחות אל תוך הלילה, למרות העייפות.

קמנו בכל בוקר בחמש, ואני זוכרת איך למרות הקושי- חוויתי תחושת סיפוק אפילו מהדברים הקטנים – להצליח לקום בשעות כל כך מוקדמות, מסדר המיטות שעמד בזמן ועד הריצות שסיימנו בשעות ערב מאוחרות.

היו רגעים מאתגרים, ימי המטווחים, עם הרעש החזק והריכוז הנדרש, דרשו ממני להתמודד עם פחדים שלא ידעתי שיש לי.

המפקדת שלי, אנסטסיה, עמדה לצידי בכל אתגר. "את מסוגלת", אמרה לי לפני הקילומטר האחרון שכבר הרגשתי שאני לא יכולה לרוץ יותר. ”זה הכל בראש.“ המשפט הזה ליווה אותי לא רק בטירונות, אלא גם הרבה אחרי לאורך כל השירות.

הימים עברו בין שמירות, תורנויות מטבח, שיעורים על דרגות, על נשק והרבה התמודדות עם קשיי היומיום שלא ידעתי שאחווה, למרות הכל, היה משהו קצת קסום בלהיות מנותקת מהטלפון כמעט כל היום – להיות מרוכזת בכאן ועכשיו ובחיבור שלי עם הבנות החדשות שברגע הפכו להיות החברות הכי טובות שלי לתקופה הקרובה.

למרות זאת, בשעת הט“ש, כשהטלפונים הוחזרו אלינו, כל כך חיכיתי לרגע הזה שיכולתי לשמוע את קולה של אמי ולהרגיש מהטלפון את חומה, זה היה שווה הכל בשבילי.

בסופו של דבר, הטירונות הייתה הרבה יותר ממה שציפיתי. זה היה מסע – מסע של למידה על עצמי, על כוחות שלא ידעתי שיש בי, ועל הקשרים המיוחדים שיצרתי עם האנשים שהפכו למשפחה השנייה שלי.

אם אתם מתרגשים או חוששים לקראת היום הראשון בטירונות, תדעו שאתם לא לבד. המפקדים שם כדי לעזור, החברים יהיו שם לתמוך, והאתגרים? הם אלה שיגרמו לכם לגלות שאתם הרבה יותר חזקים ממה שחשבתם.

הטירונות היא רק ההתחלה – והיא תחזק אתכם יותר ממה שאי פעם דמיינתם.