מדי א' או מדי ב'?

בצה"ל קיימים מדי א' ומדי ב'. מדים אלו הם למעשה מדי ייצוג ומדי עבודה בהתאמה. חייל נדרש לנוע על מדי א' בכל עת שהוא שוהה מחוץ לבסיס במסגרת תפקידו. בהתאם, במהלך נסיעה לבסיס או בחזרה ממנו, נדרש החייל ללבוש את מדי הא' שלו. חיילים עורפיים לובשים מדים אלו גם בעת שהייתם בבסיס, מלבד במקרים בהם ניתנה על כך פקודה אחרת- כמו במהלך תרגילים, מטווחים או שמירות.

החיילים הלוחמים, ולעיתים גם תומכי הלחימה, מסתובבים לרוב בשטח הבסיס על בגדי העבודה שלהם, מדי ה-ב'. למעשה, גם על מדי הב' נדרשים החיילים להיות מדוגמים ולשאת עליהם את הדרגות, הכומתה, הדיסקית ואם ברשותם - גם שרוך. בהנחיית מפקד יוכל חייל לנוע על ב' עם כובע במקום כומתה.

במרוצת השנים הוחלף הבד ששימש לייצור מדי הא' לחיילי החובה – מכותנה לבד סינטטי, ולאחר מכן לסוג בד בשם דקרון. החלטה זו התקבלה בשל ייתרונותיו הרבים של הבד שכן הוא עמיד, קל, נוח וגם זול לייצור.

מדים ייצוגיים

נוסף לחיילי החובה, הונהגו לחיילי הקבע, נגדים וקצינים מדרגת סרן ומעלה (בחיל האוויר מדרגת סגן) בזרועות היבשה, הים והאוויר, מדים ייצוגיים לטקסים. קציני זרוע הים והמצולות לובשים חולצה מכופתרת בצבע לבן ומכנסיים בצע כחול כהה. מדי העבודה של הקצינים בכלל הזרועות הינם אחידים וצבעם ירוק זית.

משנת 2001 נלבשים מדים ייצוגיים אלו על ידי הקצינים בכל עת בה הם שוהים על מדי א'. מדי הקצינים בזרוע היבשה כוללים חולצה מכופרת בצבע תכלת ומכנס בצבע כחול-ירקרק. מדי הקצינים בזרוע האוויר והחלל כוללים גם הם חולצה בצבע תכלת, בגוון שונה- כהה יותר ומכנסיים בצבע כחול. 

בצה"ל קיים סוג נוסף של מדים אותו זוכים רק הדרגות הבכירות ביותר ללבוש, יחד כמובן עם הרמטכ"ל בעצמו. מדים אלו נקראים "מדי שרד" ומשמשים עבור טקסים מיוחדים כמו טקס הזיכרון לשואה ולגבורה, בעת קבלות פנים של בכירים מחו"ל וכן בעת ביקורים מדיניים במדינות שונות. מדים אלו הינם רשמיים וטקסיים ותואמים את מדיהם של בכירים מקבילים בצבאות העולם.

מה שקורה בחיל הים

לחיילי זרוע הים היו מאז ומתמיד מדים שונים משאר חיילי צה"ל. מאז קבלת הפקודות אודות המדים הרשמיים של החיילים, נהנו חיילי הזרוע ממדים לבנים אותם לבשו במסדרי כבוד, טקסים, ימי זיכרון וגם ביום העצמאות. בנוסף לכומתה הכחולה, הוחלט כי במדים הייצוגיים ינועו החיילים עם כובע מצחייה לבן המזכיר את כובעי הקצינים בצבאות זרים שהחליף את כובעי המלחים שהיו נהוגים עד אז.

ישנם סימני זיהוי שונים בהם ניתן לזהות את השתייכותו של כל חייל לזרוע כלשהי. חיילי זרוע האוויר ינועו במדים בצבע בז' בהיר עם חגורות בצבע כחול, אותן תואמות חגורות בצבע שחור בזרוע הים. רקע דרגות חיילי החובה בזרוע היבשה הינו ירוק, בזרוע האוויר כחול ובזרוע הים הינו זהוב. דרגות הקצונה בזרוע האוויר הינן בצבע כסוף ובזרוע הים בצבע זהב. בעוד לחיילי זרוע הים ישנם מדים טקסיים בצבע לבן, חיילי זרוע היבשה וחיילי זרוע האוויר מתייצבים בטקסים במדי הא' שלהם.

מדים מקצועיים

בעוד רוב החיילים נושאים מדים בסיסיים המסופקים לכל חייל, ישנם תפקידים בהם נתפרים מדים מיוחדים עבור המשרתים, בהתאם לתפקיד. סוג המדים המקצועי הנפוץ ביותר בצה"ל הוא ללא ספק הסרבל, בו משתמשים חיילים בעת מילוי תפקידים שונים כמו טכנאים, שריונרים וטייסים. סוג מדים מיוחד נוסף מותאם לאופי הפעילות של החיילים במערך הלוחם כמו למשל בגדי הסוואה לשטח הקרב.

היסטוריה על קצה המזלג

בתקופת ראשיתו של צה"ל, שהייתה גם תקופה קשה עקב מלחמת העצמאות, לא היו לחיילים מדים אחידים. הפרט היחיד שאפיין את כולם היה גווני הצבע החאקי; פרט מכך, היו שונים בגזרתם, גודלם וצורתם. לקראת סוף המלחמה החלו לצוץ הסימנים המוכרים לנו גם כיום כגון תגי היחידות הנישאות כתף שמאל, כומתות במספר צבעים מצומצם – ירוק, שחור, אדום וזית וכן סיכות הכומתה של החילות השונים.

בשלב הבא, הפכו המדים מצבע ירוק בהיר לצבע ירוק זית, צבע המשמש את חיילי זרוע היבשה עד היום. בעבר היו בצה"ל גם מה שכונו אז מדי חורף ומדי קיץ. את מדי הקיץ היה נהוג להתחיל ללבוש מתחילת חודש אפריל ואילו את מדי החורף מתחילת חודש דצמבר. בנוסף, בעבר נהגו כל החיילות ללבוש חצאיות אולם כיום רק חיילות המצהירות על עצמן כדתיות יקבלו אותן ויורשו ללבושן.