התחלנו עם השאלה המבוקשת ביותר בשבילכם, איך הגעת לעוקץ?

ש' מספרת לנו איך היא הגיעה מוכנה לגיוס, "קודם כל זה משהו שהתכוננתי אליו בערך שלוש שנים לפני הגיוס. הייתי בקבוצת כושר קרבי, עשיתי אימונים שגרתיים כל הזמן. היה לי מאוד חשוב לעשות משהו משמעותי בצבא, תמיד רציתי להבליט ולאתגר את עצמי.

מכיתה י', חשבתי על לוחמה וחקרתי על כל התפקידים ורציתי לעשות את הדבר הכי משמעותי. ידעתי שאני רוצה להיות לוחמת בעוקץ.

הייתי במיון לוחמות ואני זוכרת שהסבירו לי איך להגיע לתפקיד, ידעתי שיש סיכוי שאני אשאר בחיר גבולות ולא אגיע לעוקץ בסוף הטירונות. בסיום המיון דירגתי את חיר גבולות בדרגת הרצון הכי גבוהה וקיבלתי את זה כשיבוץ.

מהרגע שהגעתי לטירונות ציינתי בכל מקום שאני רוצה להגיע לעוקץ. אני זוכרת שמאוד רציתי את התפקיד אפילו שידעתי עליו קצת, אהבתי את אפקט ההפתעה."

מהו התהליך שעוברים מיום הגיוס ועד הפלגה המבצעית?

"במהלך המכינה בתחילת הטירונות עושים מבחן כושר, ומיד אחריו מקבלים גיבוש ליחידה. מי שעוברת את הגיבוש בהצלחה משתבצת לעוקץ. אני זוכרת את הרגע שבו קיבלתי את השיבוץ ליחידה, החזקתי את עצמי שלא לבכות מהתרגשות. הרגשתי בעננים כי קיבלתי משהו שרציתי וחלמתי עליו שנים. אחרי שמתקבלים לעוקץ עושים טירונות 06 עם חיר גבולות.

ההכשרה מאוד מאתגרת וצריך לעשות הכל במקסימום. אותי אישית זה מאוד ביגר, וגרם לי להיות אדם מאוד מכיל. מסיימים אחרי 3 - 4 חודשים, ועוברים ליחידה עצמה. שם ממשיכים להכשרת קומנדו (רובאי 07). בשלב הזה אני נפגשת עם פיג׳י הכלבה שלי. המפקדים בוחרים את הכלב בשבילך לפי אופי ויכולת. אנחנו עוברות הכשרה ביחד שאורכת כחצי שנה. כל מסלול ההכשרה אורך כשנה".

ש' משתפת אותנו בהתרגשות על רגע סיום ההכשרה והעליה לפלוגה, "בסיום ההכשרה, אני זוכרת שנשמתי לרווחה, והרגשתי מעולה. אני מאוד רציתי לעבור לפלוגה המבצעית בעיקר כדי להמשיך ולהתקדם עם הכלבה שלי ביכולת המקצועית שלנו ביחד. זה היה משהו שמאוד חיכיתי לו. בפלוגה, האווירה היא שונה מההכשרה, סומכים על כל אחת בעיניים עצומות. אני נמצאת בצוות ההצלה, מה שאומר שבמידה ויש קריסה משמעותית ולכידה של אנשים או נעדרים אני מוקפצת לשם מיד, ובעזרת עבודה משותפת עם הכלבה אנחנו נענות למשימה".

איך נראית שגרת היומיום עם הכלבים?

"אני עם פיג'י לאורך כל היום. בדרך כלל אנחנו פוגשות את הכלבים בבוקר מאכילות אותן ויוצאות לטיול. תמיד עוברות אצל הוטרינר לביקורת שגרתית ובמהלך היום כל כמה שעות מישהי הולכת לכלבים לראות שהכל בסדר אתם, ואם יש כלבים שמקבלים תרופה אז מטפלים בהם.

בכל יום עושים אימוניי כושר ברמה מאוד גבוהה. כדי לשמור על הכושר של הכלבים. אני זוכרת את הפגישה הראשונה שלי עם פיג'י, הייתי בהלם, כל כך חיכיתי לזה, התרגשתי ברמות. האמת היא שאף פעם לא הייתי מאוהבת בכלבים, האהבה שלי אליהם גדלה ברגע שהייתי בתפקיד. לעבוד עם כלב זה משהו שונה לגמרי ,שנותן כל כך הרבה גם לך אבל בעיקר נותן תוספת מבצעית מיוחדת. אחרי שאנחנו פוגשות אחת את השניה בפעם הראשונה אנחנו מתחילות בלהכיר, להתרגל ולבנות את הקשר בינינו. ביחידה יש כלבים בוגרים שעברו מספר לוחמים לפני ויש כלבים צעירים שעוברים את ההכשרה בפעם הראשונה"

ש' עונה לנו על אחת השאלות המבוקשות ביותר, "הרבה פעמים שואלים אותי אם אני לוקחת את הכלבה איתי הביתה, אני לא.

לכלבים יש פה הכל, הכלבה שלי היא משמעותית לי מאוד וחשוב לי שיהיה לה הכי טוב שניתן. כשלוחמים סוגרים בבסיס, תמיד יש תורנויות לטפל בכלבים, ולוודא שהם בסדר"

"יש תפקיד מסוים ביחידה שהוא להכשיר את הכלב לפני שהוא נצמד ללוחמת או ללוחם. מכיוון שהלוחמות מגיעות ליחידה אחרי הכשרה קרבית, הכלבים צריכים להיות במוכנות מבצעית. ההכנה של הכלבים בעצמם אורכת כמה חודשים. רוב המקרים הלוחמות והלוחמים ישרתו עם אותו הכלב לאורך כל השירות. העבודה ביחד זה החלק הכי חשוב, הקשר שלי עם פיג'י הוא מאוד קרוב, היא חלק ענק מחיי. אני הכרתי את פיג'י כשהיא הייתה בת ארבע והיא ידעה מה לעשות מכיוון שהיא הייתה כבר 'ותיקה' ביחידה".

איך לעבור מבצע עם כלב יכולים לספר לנו רק לוחמי יחידת עוקץ. מפיה של סמל ש', ככה נראת שגרת החירום עם הכלבים >

"במבצע שומר חומות הייתה לנו רלוונטיות מאוד גבוהה, בכל מקרה של נפילה הקפיצו אותנו לאירוע, עשינו אימונים עם הכלבים כל הזמן כדי שהם יהיו מוכנים לכל מקרה חירום.

היינו בכוננות מסביב לשעון. היה מאוד חשוב לשמור על שגרה מסוימת עם הכלבים, כמו אימונים ומנוחה. כולנו הרגשנו את השליחות שלנו בתפקיד, נתנו מעצמנו את ההכי טוב שאפשר".

אילו תכונות התפקיד דורש מהלוחמות?

"כשמגיעים לפלוגה הצוות שלנו הוא של בנות בלבד,חלק מהאתגר של השירות זה להבין איך להסתדר עם כל אחת, ולמצוא את התכונה המשותפת בינינו. עם הזמן הכרנו אחת את השניה יותר והפכנו לחברות הכי טובות, הקשר שלנו מאוד עמוק, בגלל שאנחנו עוברות הכל ביחד. חברות שלי מהבית לרוב לא מבינות את מה שאני עוברת ומספרת להן, יש מקרים שאני אפילו לא יכולה לספר להן. בצוות אנחנו מבינות אחת את השנייה בעיניים עצומות".

ש' מספרת לנו על התכונות שהתפתחו אצלה בזכות התפקיד, "אחת התכונות הבולטות ביותר שמחייב התפקיד הוא להיות דורשת. הרבה פעמים כשאנחנו מצטרפות לפעילות של יחידות אחרות יש אתגר מסוים כי אנחנו צריכות לבצע את התפקיד שלנו, והחטיבה לא בהכרח מכירה את החלק שלנו באירוע. זו עבודה מאוד עצמאית ואנחנו לומדות איך להשיג הכל לבד. אנחנו כל הזמן נדרשות להיות בכוננות בידיעה שאנחנו יכולות להיות מוקפצות לכל דבר בכל רגע. הרבה פעמים אנחנו מוקפצים גם לאירועים אזרחיים"

ולסיום איזו עצה היית נותנת למישהי שרוצה להתגייס לעוקץ?

"הטיפ הכי גדול שלי למלשב"ית שרוצה להגיע לעוקץ, זה לבוא עם רעל בעיניים. לדעת שאת מתחייבת לתת את המאה אחוז שלך כל הזמן, ולהיות הכי טובה. זה בהחלט אומר שאת תעברי הרבה אתגרים בדרך, אבל בסופו של דבר, הכל יחזק אותך. כל פעם שקשה צריך להיזכר עד כמה השירות בתפקיד הוא חשוב וייחודי. אני זכיתי לשרת בעוקץ".