איך עברת את הגיבוש?

"תמיד היה לי ברור שאני רוצה לתת מעצמי כמה שיותר, כדי לתרום וכדי ללמוד. רציתי להיות ביחידה מובחרת של צה"ל ככלל וב-669 בפרט, לכן זה מה שביקשתי בגיבוש.

לאחר מעבר יום הסיירות קיבלתי גיבוש מטכ"ל, במשך שנים שמרתי על כושר קרבי ועברתי מסע ארוך לקראת הגיבוש עצמו. אני זוכר את תקופת הגיבוש כאתגר פיזי ומנטלי מאוד גדול. אתה נמצא עם אנשים שרוצים בדיוק כמוך, ויש אנשים שקל להם יותר מלך. התחרותיות היא מעל להכל, כשהסוד להצלחה הוא לתת מעצמך את הטוב ביותר, להציב את המטרה לנגד עיניך ולהתמיד".

איך נראית ההכשרה?

"עושים טירונות קרבית רגילה עם כולם ביחד ולאחר מכן עוברים לשלב הטירונות יחידה. הטירונות ברמה מאוד גבוהה - יש אפשרות לשיחת טלפון אחת בשבוע, רבע שעה ביום שישי, בכל התקופה אתה בשטח ולפעמים בתנאים קשוחים עוד יותר וכשאתה יוצא הביתה בסוף השבוע אתה חוזר לבסיס במוצאי שבת.

עם סיום הטירונות מתחילים באימון המתקדם ונוגעים בעולם המקצועי. מתחילים את ההכשרה בקורס חובשים, לוחמה, לימודי צלילה, שחייה ברמה גבוהה, ותוך כדי לומדים את המקצועות האחרים כמו ניווטים, רפואה מבצעית, חבלים, צניחה, עולם הפריצה, המילוט ממסוקים, רכבים, כלים הנדסיים ועוד הרבה. כשבכל פעם הרמה עולה בכל המקצועות. אני זוכר את עצמי בטיסה הראשונה, אנחנו עולים ממש גבוה וענן נכנס לבפנים, זה היה מדהים! עכשיו אני עושה שתי טיסות בשבוע לפחות וזה הפך להיות שגרתי. עושים ירידה בכבל ממסוק בפעם הראשונה בהכשרה ובהתחלה זה מטורף, עכשיו אני עושה את זה לפחות פעם בשבוע" משתף ד'.

מה היה האתגר הכי גדול בתקופת ההכשרה?

"שאלה קשה. היו כל כך הרבה נקודות קצה. האתגר הכי גדול ביחידה הוא שאתה צריך להיות תמיד מוכן להכל, בכל מצב שיש. יש הרבה יחידות בצה"ל שמתמקדות כל אחת בתחום אחר, בעוד שאנחנו מביאים לידי ביטוי את התועלת שלנו בתחומים השונים. באחת מהפעילויות, אנחנו היינו בשטח ותרגלנו בריחה לשטח מאובטח. אני זוכר סיטואציה בתרגול, שבה אני ועוד חבר ישנו ביום, ובלילה רצנו כשאנחנו בורחים לכיוון המדינה. רדפו אחרינו מסוקים וכלבים ששייכים ליחידות, שהמטרה שלהן בצבא היא לחפש אנשים. המטרה שלנו, היא לדעת לברוח מהם. אני זוכר שהיינו ליד נחל, שניה לפני שהשמש עלתה, ידעתי שלא משנה מה אעשה, אף אחד לא יוכל לעזור לי. זה רק אני בעצמי. עשינו הכל כדי לצאת משם! במשך שעות טיפסנו בלי אוכל ובלי כלום. אחרי כמה ימים של בריחה הגענו למקום המאובטח, זה היה מאוד מאתגר" ד' משתף על החוויה המלמדת ביותר בתקופת ההכשרה.

איך הרגשת ברגע סיום ההכשרה?

"זה הרגיש לי לא יאומן! ידעתי שזאת גאווה ענקית, לחברים, למשפחה ולעצמי. כולם אומרים יש לי חבר ב-669. התפתחתי המון, למדתי הרבה, הרווחתי המון ערכים, חברים וחוסן מנטלי ברמה מאוד גבוהה. בסופו של דבר אתה יודע שעבדת קשה ועכשיו הגעת לסוף וזו תחושה מטורפת" סיפר ד' בהתרגשות.

איך נראת השגרה?

"הכל מאוד דינמי, כמו המונח מאפס למאה. ברגע שסיימתי את ההכשרה, היה לי ברור שאני רוצה להיות פרמדיק, בגלל שהוא בקצה המבצעי של היחידה. יצאתי לקורס פרמדיקים של שנה וקצת, ולכן גם השגרה היומית שלי עמוסה מאוד. בחודש האחרון היו לנו בערך 15 פעילויות שגרתיות, מעבר למבצעים מיוחדים. פעילויות שגרתיות כוללות תאונות דרכים, וכל האירועים האזרחיים אליהם אנחנו מוזנקים כאשר כלל כוחות ההצלה האזרחיים לא מצליחים להגיע לפצועים. כל רגע יכולים להקפיץ אותי ותוך רבע שעה אני על מסוק עם ווסט בדרך לאירוע, ללא ידיעה לאן אני מוזנק - יכול להיות גם לשטח אויב. הדריכות הזאת היא משהו שאני מאוד אוהב. היום בתפקידי אני סגן מפקד פלוגה אז אני מתעסק בכל העניין הקשור לרפואה מבצעית. יוצא לי לעשות המון מבצעים מיוחדים הדורשים המון התעסקות, זו יכולה להיות הכנה של כמה ימים או כמה חודשים ולכן ההערכות וההוצאה שלהם לפועל הם מרכיב עיקרי בשגרה היומית שלי. אני ממש מרגיש שנפלה לי הזכות לקחת בזה חלק" ד' מסביר על השגרה.

מה הדבר הכי משוגע שעשית?

"את הדבר הכי משוגע שעשיתי, אני לא יכול לספר, אבל הדברים הכי מעניינים הם הדברים המבצעים - המסווגים ביותר. המשימה העיקרית שלנו היא מבצעים מיוחדים בניהם, חילוץ טייסים נוטשים (חיט"נ) בעורף האויב וכמו כן השתתפות בכל מבצע מיוחד של צה"ל. מבחינה מבצעית ורפואית, אנחנו נמצאים בלב העניינים של צה"ל. אנחנו יחידה שאין לה מקבילה בשום מקום. אנחנו יחידת החילוץ הטקטי היחידה שיש למדינת ישראל, והכוח הרפואי הלוחם הכי משמעותי שיש לצה"ל ולכן אנחנו משתפים פעולה כמעט עם כל יחידה בצה"ל ובמיוחד עם יחידות העילית בצבא. היה מבצע שלקחתי בו חלק מאוד משמעותי, בהיבט הלחימה ובהיבט הרפואי - זה היה האירוע הכי גדול שלי, היינו 'כוח א' -הכוח המבצע ולא כוח חביר בשטח של האויב. אני מרגיש שכל אירוע מחזק אותי מבחינה מקצועית ובעיקר מבחינה מנטלית" ד' מספר על החוויה המשמעותית ביותר בשירות עד כה.

איך אתה מרגיש שהתפקיד תורם לך בפן האישי?

"הוא נתן לי אחריות, לדעת להגיד שטעיתי, צניעות, לפרגן. רכשתי המון חברים וניסיון מקצועי רב. תחושת סיפוק וקבלת ערך מוסף. הבנתי את המשמעות של התפקיד ושל תרומתי למדינה, ברגע שהצלתי מישהו והבנתי שבזכותי הוא חי".

מה אתה אומר למישהו שחולם להיות ב 669?

"קודם כל, אני מאחל שהחלום שלו להתקבל ליחידה יתגשם. לא לכולם היחידה מתאימה, היא דורשת המון זמן ועבודה קשה, פיזית ומנטלית. היחידה היא מקום מטורף לתת, לתרום, לגדול ולצמוח. לדעתי זו זכות גדולה להיות חלק מהיחידה הזאת. הוא אפילו לא מדמיין לאן הוא הולך להיכנס. מה שמתפרסם במקומות השונים, הוא מעט ממה שאנחנו עושים - רב הנסתר על הגלוי" ד' משתף מה הדבר החשוב שהיחידה נתנה לו לחיים.