מצאתי את הכוחות לא לוותר

כשרק התגייסתי לטירונות ב"חוות השומר", לא חשבתי שאוכל בכלל להגיע לשירות סדיר ביחידת דובדבן. רציתי מאוד להיות לוחם וידעתי שזה לא משנה מאיזו טירונות אגיע ולכן פשוט נשארתי שם. במשך כל תקופת הטירונות השתדלתי להיות חייל ממושמע ומצטיין, שאפתי גבוה ונתתי מאה אחוז מעצמי - הכל כדי להוכיח שאני מתאים להיות לוחם ביחידה מובחרת.

יום אחד, לאחר מסע ארוך במיוחד, התגלתה אצלי בעיה בריאותית שמהר מאוד הבנתי שבגללה לא אוכל לשרת כלוחם. לוחמה. למרות שכמעט נשברתי, כי לא ראיתי את עצמי משרת בצבא באף תפקיד אחר, מצאתי את הכוחות לא לוותר. אחת הסיבות לכך היא סגל המפקדים המדהים שלי שעזר לי לכל אורך התקופה הזו ואפילו סייע לי להגיע לתפקיד מאוד משמעותי בחיל המודיעין.

מלבד העובדה שהגעתי לתפקיד מעניין במיוחד, אני שמח שגם שברתי לעצמי את הסטיגמה הלא נכונה שהייתה לי על "חוות השומר". הבסיס הזה התגלה כמקום מדהים עם מפקדים אחראיים ואכפתיים מאוד. בפועל, קיבלתי שם לא מעט כלים כדי להתמודד עם הדבר המבלבל הזה שנקרא שגרה צבאית. שלא לדבר על כמות המוטיבציה שנתנו לי חיילי וקציני הסגל כדי לממש את הפוטנציאל שבי.

השמיים הם הגבול

כפי שציינתי, בסיום הטירונות שובצתי בתפקיד מודיעיני בפיקוד מרכז ומתוקף תפקידי עבדתי הרבה בגזרת יהודה ושומרון. בתקופה זו הייתי צמוד למפקד הכי טוב שיכלתי לבקש, כל הזמן ביקשתי ללמוד ממנו עוד ועוד ואפילו נסעתי איתו והצטרפתי אליו לכל מקום שהלך, הכל במטרה להעשיר את עצמי. במשך כל התקופה הזו עדיין לא ויתרתי על החלום שלי - להגיע ליחידה מובחרת.

בסוף שנת 2015 הוקמה בצה"ל חטיבת הקומנדו שמאגדת תחתיה את כלל היחידות המיוחדות. כאן למעשה חלה תפנית בשירות הצבאי שלי. המפקד שלי החליט שאני הולך לעזור בתהליך הקמת המערך המודיעיני שם. התרגשתי מאוד והייתי מוכן לתת את כל כולי. תהליך ההקמה היה מפרך ומאתגר ובסיומו קיבלתי את הבשורה הכי טובה שאפשר - אני יכול לבחור את היחידה המיוחדת שאליה אשתבץ.

כיום, אני משרת ביחידת דובדבן ועושה דברים שמעולם לא חשבתי שאוכל לעשות. אם הייתם אומרים לי בזמן שהייתי מלש"ב שזו הדרך שאעבור, הייתי צוחק ולא מאמין. מ"חוות השומר" למדתי דבר אחד - שעם רצון ואמונה, השמיים הם הגבול. לא הנתונים, לא מאיפה באנו ואפילו לא השיבוץ שלנו יקבעו איך יראה השירות שלנו, אלא רק המוטיבציה שלנו.