ישבנו לשיחה עם שתי לוחמות ומהרגע שהן התיישבו היה ניתן לחוש בתחושת הגאווה בעיניים שלהן. "את לא רק לוחמת - את עוזרת לאנשים, את פוגשת אותם, את מצילה אותם. התגייסתי ופשוט התאהבתי במה שאני עושה", מספרת סמ"ר נריה.

אז תכל'ס… איך זה להיות לוחמת?

"ביום-יום אנחנו תופסים גזרות ביהודה ושומרון, שהן למעשה אזורים עם פעילות מבצעית מוגברת, ודואגים לתחושת הביטחון עבור התושבים שם. אנחנו מבצעים מעצרים, סריקות אמל"ח (אמצעי לחימה), תופסים מבוקשים ומסיירים בגזרה", מסבירה סמל רותי.

שירות של שריפות, פיגועים ופציעות - אך הכל בשביל האזרחים

"בשירות שלך את לא יודעת למה לצפות", משתפת נריה. "השתתפתי בשריפה הגדולה שהייתה בחיפה ב-2016, ממש עזרנו לפנות אנשים מהבתים. זה מגיע גם למקומות האישיים יותר - כמו פיגוע דריסה שהתרחש בגזרה שלי בג'נין לפני חודשיים, שבו נהרג המפקד שלי. הגעתי 20 דקות אחרי הפיגוע, וכשהגעתי לאזור האירוע הייתי בשוק. ראיתי חברים שנמצאים איתי כל יום שרויים על הרצפה, פצועים.

בשירות שלך את לא יודעת למה לצפות

הדבר הראשון שרציתי לדעת זה מה מצבם, אם הם בחיים או לא. אחרי זה ישר ביררתי מה עם המחבל והאם הוא נתפס. הייתי מאוד קשורה למפקד שלי, הוא היה כמעט הכל בשבילי ובשביל כל הפלוגה. אחרי הפיגוע היה לי מאוד קשה. אמרתי לעצמי שלא הגיע לו למות ושזה פשוט לא הוגן. הכנו דיסקית עם כיתוב לזכרו שכל הפלוגה תמיד הולכת איתה על הצוואר. היום אנחנו ממשיכים להילחם בשבילו, כדי שהמוות שלו לא יהיה לחינם. אנחנו נלחמים על מנת להגן על האזרחים".

ידעתן למה אתן נכנסות?

"האמת שכן. היו לי הרבה חששות", משתפת רותי בכנות. "שמעתי שלוחמה זה מסוכן, וידעתי שאני אסכן את החיים שלי למען אחרים. מצד שני, כשאת נכנסת לזה, זו תחושה שונה לגמרי, את מבינה שזה שווה את זה", ממשיכה רותי. ״בהתחלה לא חשבתי שאני מתאימה להיות לוחמת. ההורים אמרו לי תבואי בראש פתוח למיון לוחמות. במיון פגשתי לוחמת לשעבר שהסבירה לי על התפקיד. ישר נדלקתי עליו".

לעומת רותי, נריה תמיד רצתה להיות לוחמת: "בהתחלה רציתי להיות בגדוד קרקל. מאוד התלהבתי משירות בתור לוחמת, ומלהיות בשטח במשך כל השירות. לפני הגיוס קראתי על חילוץ והצלה והבנתי שמעבר לזה שמשרתים בגדוד מעורב, יש גם את הקטע של החילוץ והתאהבתי".

בואו נחזור אחורה - הטירונות והאימון המתקדם מנקודת מבט אמיתית

"בהתחלה היה לי ממש קשה המרחק מהבית, ולהיות עם אנשים שאני לא מכירה. לאט לאט למדתי להתגבר על הקשיים, למדתי דברים חדשים ובסופו של דבר, התחברתי אל האנשים כי הם עברו איתי כל כך הרבה רגעים", מספרת נריה.

"עברנו טירונות 06 מעורבת של נשים וגברים. סך הכל, ההכשרה היא שבעה חודשים - 3 חודשים טירונות ו-4 חודשים של אימון מתקדם. הטירונות עוסקת בעקרונות הקליעה והירי, במעצרים ובכל מה שקשור לחי"ר ולוחמה רגלית. לעומת זאת, האימון המתקדם עסק יותר בחילוץ ובדרכי ההפעלה של הכלים איתם נעבוד".

שירות מעורב - החברים הכי טובים?

"את יוצאת עם חברים לחיים. יש לי חברה שהשתחררה אבל אנחנו עדיין חברות הכי טובות. ישנו מיטה ליד מיטה, אני גרה בדרום והיא בצפון ואנחנו נפגשות כל סופ"ש", נזכרת רותי, ונריה מחזקת אותה: "יש לי חברה שישנה איתי בחדר ואנחנו יוצאות ביחד גם בסופ״ש, לא מצליחות להיפרד, כשאני חוזרת הביתה יש לי חברים ומשפחה מהבית, אבל עם החבר'ה מהצבא יש לי חיבור אחר, עברתי איתם הרבה בשנתיים האחרונות".

גברים נלחמים לצד נשים ולא נשים נלחמות לצד גברים

"גם השירות עם גברים מעניק לך חברויות שלא חשבת שיהיו לך. אני חושבת שאם הייתי רק ליד בנות כל היום הייתי משתגעת. בשירות שלנו את מרגישה את השוויון, אין הבדל בינינו לבין גברים ומההתחלה זה נראה לי מאוד מובן מאליו שאנחנו ביחד. השירות שלי הוא כמו של גברים, שנתיים ושמונה. והם החברים הכי טובים שלי!