להפוך את השלילי לחיובי

את שירותי הצבאי התחלתי כלוחם בחיל השריון באחת הפלוגות המבצעיות של גדוד 52 ואף לקחתי חלק במבצע "צוק איתן". עם זאת, כבר בתחילת שירותי הצבאי היו לי בעיות ת"ש רבות שבמקום לטפל בהן כמו שצריך מול מש"קית ת"ש ושאר הגורמים הרלוונטיים, עשיתי שטויות ואף ערקתי מצה"ל לכמה ימים, טעות שאני מצטער עליה עד היום. נכנסתי לכלא הצבאי לשמונה ימים ושם הבנתי שבגלל אותן הבעיות לא אוכל להמשיך בתפקידי כלוחם.

כשיצאתי מהכלא וחזרתי חזרה לגדוד, המג"ד עזר וסייע לי רבות לחזור לדרך הישר. גם הוא ידע שלא אוכל להמשיך בתפקיד לוחמה ולכן העביר אותי לשירות זמני במטבח הבסיס. כאן ניתן לומר שהשירות שלי עבר תפנית חיובית ומשמעותית. החלטתי לקחת את עצמי בידיים ובמשך שבוע עבדתי הכי קשה שרק אפשר בכדי לשנות את הרושם השלילי שהשארתי ביחידה. מנהל המטבח לקח אותי תחת חסותו, עד שבסופו של דבר, לאחר תמיכה גם של המג"ד, עברתי לשרת במטבח.

אני זוכר את המשפט שמנהל המטבח אמר לי בסוף אותו שבוע אינטנסיבי - "ברוך הבא למחלקת המטבח, מהיום אתה רשמית טבח בצה"ל". וכך, ללא כל קורס או הכשרה כלשהי, לעומת חבריי שעברו קורס בישול וטבחות מקצועי, לאט לאט למדתי את כלל עבודות המטבח. בטח אתם חושבים שעבודות מטבח כוללות בעיקר חימום אוכל וניקיונות, תנו לי חדש לכם שלא כך הדבר. במהלך השירות נחשפתי לעולמות קולינריים רבים, מבישול ועד קונדיטוריה, נחשפתי לשיטות בישול שונות ועברתי הכשרות רבות שעזרו לי להתחבר מאוד לעולם הזה.

שירות עם אחריות

לא פחות מחודשיים מהרגע שבו עברתי תפקיד, מוניתי למנהל מטבח של המוצב. אני לא יכול לתאר לכם כמה התרגשתי משום שמדובר בדבר מאוד נדיר, במיוחד באופן מהיר שכזה. מפקדיי וחבריי לשירות כל כך עזרו בהכשרתי לתפקיד ובהעלאת המוטיבציה שלי, למעשה, הם אלה שגרמו לי להתקדם כך. גם אחרי שמוניתי למנהל עבדתי קשה במטבח כדי ללמוד עוד וכדי להמשיך לתקן את טעויות העבר שלי.

חשוב לי שהחיילים שמשרתים במוצב יצאו מחדר האוכל שבעים ושבעי רצון. זה מה שעושה לי את השירות

התחלתי את שירותי מבולבל וסטיתי מהדרך הנכונה והיום לאחר שנה וחצי אני מרגיש משמעות גדולה בשירות הצבאי שלי ושוקל אף לחתום קבע. מעבר לתחושת הסיפוק הרבה, קיים גם צד מאתגר ואף קשה לעתים, על מנת להיות טבח טוב אתה צריך לתת 100% מעצמך כל הזמן. המשמעות של זה מתבטאת בכך שלפעמים צריך לעבוד עד מאוחר בלילה או אפילו לוותר על שינה.

מה שעוזר לי ברגעים הקשים הוא ההווי בשירות והאנשים איתם אני משרת. כיום, אני מנהל מטבח במוצב בגבול לבנון, אני "מאכיל" לוחמים ומרגיש תרומה אישית עבור כל אחד ואחד שבא לסעוד במטבח. חשוב לי שהחיילים שמשרתים במוצב יצאו מחדר האוכל שבעים ושבעי רצון. זה מה שעושה לי את השירות.