מי אני

"אני סמ"ר ליאור דרעי, בת 20, התגייסתי באוגוסט 21 וכרגע אני נמצאת בקורס מפקדי כיתות במג"ב (משמר הגבול)".

התחלת המסע

ליאור התגייסה לבסיס הטירונים "מכמש", שם עברה 4 חודשי טירונות (05) בהם למדה על בסיס עולם הלוחמה מקרוב. "לומדים איך להיות לוחם - קליעה, שדאות, ואחרי כל המסע הארוך אך המספק - הופכים להיות לוחמים.

בנוסף, יש קורסים שאפשר לצאת אליהם אחר כך ולהתקדם בתפקיד, למשל - הסמכה לאקדח, קורס חובשים, או קורס קלעים".

"אבא - אני רוצה להיות לוחמת"

ליאור מספרת שבהתחלה התלבטה לאן להתגייס ואז הבינה שמה שבאמת חשוב לה זה להמשיך את הדרך של אבא שלה שהיה לוחם במשמר הגבול. הוסיפה ואמרה בהתרגשות - ״רציתי לעשות משהו משמעותי - להיות לוחמת.

מבין כל החילות השונים משמר הגבול קרץ לי במיוחד, תמיד רציתי להתגייס ללוחמה ולמצות את השירות שלי באופן הכי טוב שאפשר. בנוסף, משמר הגבול זה חיל מעורב וסיקרן אותי לראות איך זה עובד בתוך החיל, זו חוויה מאוד מעצימה״.

הכל בראש

רוב החששות של ליאור לפני הגיוס נבעו מרמת הכושר הגופני הנדרשת בטירונות, דבר אשר אליו לא ידעה כיצד להתכונן.

"כל אחד מגיע עם כושר גופני שונה לטירונות ופה רמת הכושר עולה, כולם עוברים גם את הבר-אור (בוחן כושר בצבא) וגם את הבוחן מסלול" סיפרה ליאור, "בונים אותך פה מאפס, התגברתי על הקשיים האלה בעיקר בגלל התמיכה מהמפקדים ומהחברות שלי ובעיקר מהרצון שלי להצליח. השתדלתי והתאמצתי ובסוף הצלחתי, התפקיד תרם לי באופן אישי כי רציתי להעלות את הביטחון העצמי שלי, לדעת שאני יכולה ומסוגלת לעשות הכל. הייתי רגילה לחיים שלי, למשפחה ולחברים שלי מהבית". הוסיפה "הגעתי לכאן, הורדתי את התכשיטים, לבשתי מדים ויצאתי מאוד מאזור הנוחות שלי. למדתי מאפס להיות לוחמת והבנתי שיש בתוכי את הכוחות האלה".

נוהל שבת

לא מעט פעמים קורה שסוגרים שבתות בבסיס, היציאות תלויות באזור ובגזרה שתופסים. בדרך כלל היציאות הן 11-3 (אחד-עשר ימים בבסיס, שלושה ימים בבית) או 10-4 (עשרה ימים בבסיס, ארבעה ימים בבית). 

"לסגור שבת בבסיס זה לא כזה נורא! נכון, זה רחוק מהבית, מהאוכל שרגילים אליו ורחוק מהמשפחה, אבל החברים מהבסיס הופכים להיות המשפחה השנייה שלך.  זאת חוויה - כולם יושבים ביחד, עושים קידוש, אוכלים ושרים שירים".

מכית במג"ב

ההכשרה כמ"כית במג"ב אורכת כשלושה וחצי עד ארבעה חודשים.

"להיות מ"כית זה לדאוג לפקודים שלך בכל מובן - גם בבית, בשעות לא שעות, צריך לשמוע איך עובר עליהם היומיום והתקופה הזאת, תמיד להיות פה בשבילם. החיילים מסתכלים על המפקד בהערצה והתפקיד תמיד לעזור להם. המפקדים רוצים להראות לך איך להיות הכי חזק" אמרה,"אני זוכרת שהמפקדת האישית היתה לוקחת אותנו לצד, מרגיעה אותנו ומראה לנו שהיא תמיד פה בשבילנו. זה ממש הרגיע אותי והראה לי שלא משנה מה יקרה, היא שם מאחורינו ועוזרת לנו. אני מסתכלת עליה כדמות להערכה והערצה, אני מאוד רוצה להיות מפקדת כמוה".

שגרה לא שגרתית

ליאור מספרת שלא משנה מה המצב במדינה או כמה קשיים יש, לוחמי ולוחמות מג"ב עובדים שעות נוספות במטרה להגן על תושבי מדינת ישראל. "התפקיד שלנו, בשורה התחתונה, הוא לדאוג שכל התושבים יהיו רגועים וישנו בשקט, בשביל זה אנחנו פה".

מלוחמת למלש"בית- הטיפ של ליאור

"קודם כל- לבוא בראש פתוח ולדעת שזה ארבעה חודשים שעוברים, לקחת את הכל כחוויה ולהנות מהאנשים, כי מכירים פה חברים לכל החיים. הכרתי פה חברות שלי לכל החיים ובסופו של דבר אני חותמת קבע בחיל מרוב שטוב לי, זה לא דבר שתכננתי מראש. בנוסף, לבוא בכושר זה עוזר, אבל גם תדעו שעוברים את הכל ומצליחים לעשות הכל לבד - הכל תלוי ברצון שלכם.

הכי חשוב לזכור לא לוותר ולהיות גאה בעצמכם על הדרך!".